הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
אגנוסטיות זה סוג של דתיות עצלה.
כלומר, אין מחוייבות לעיסוק בהוכחת האל חסרת התוחלת,
או בקיום מצוותיו חסרות הערך הנתפש המיידי.
היחיד שמייחס לו נאורות וליברליות שהוא לא רק דתי, אלא שאינו שולל את קיום האל, הוא לייבוביץ’, והדומים לו בתפישות, וזאת בשל העובדה שהבהיר שעושה זאת בהחלטת אמונה, כשניטרל את הכוונה להוכיח את קיום האל.
במלים אחרות ללא ‘פוליטיות קורקטית’:
מי שעסוק, בשאלת קיום האל או לא, הוא סוג של ‘דתי’. ככזה, אינו יכול להיות ‘נאור’.
אמונה זה כמו הרבה (זמן) בהריון, או קצת בהריון.
היעדר אמונה זה לא להיות בהריון, אין הרבה או קצת.
מאידך,
היעדר אמונה באל, גם לא עושה מישהו לליברל נאור.
וכמובן,
כל אחד יכול לדגמן, זמנית, מקומית, נאורות או ליברליות, במנותק מתפישותיו לגבי קיום האל.
