אנרכיה

התייחסותי

בפשטות

אני בעד החלשת מבנה מדיני טריטוריאלי.

עם זאת, ובנחרצות –
אני מתנגד להיעדר סדר חברתי.

ביישום

רואה את המגמה מתקדמת, אבולוציונית, אורגנית, תהליכית, לא רציפה ולא ליניארית, מבשילה בעתיד רחוק מאד.

שאיפתי תיאורטית. מכוונת. לא מתכוון, אין עניין להאיץ אותה.

תהליך

בעתיד, ככל שפרטים ידירו מחייהם אלמנטים אמוניים, ריבוי הנחות פרדיגמטיות פרלימינריות,
כלומר ינהגו ביתר רציונלית,
חיים רציונלים ליברליים, שואפים לקביעת מינימום של פוסטולטים.

משער שפרטים יתכנסו לקבוצות סוציולוגיות אד-הוקיות, התואמות את טעמיהם והעדפותיהם למילוי צרכיהם, וזאת במבנים חברתיים הולכים ומתרופפים בעומק הזיקה אליהם.

קבוצות אלה, לא בהכרח תהיינה על רצף טריטוריאלי, הומו-גיאוגרפי.

הליך זה יוביל אבולוציונית, לפרגמנטציה פוליטית, התכנסות מדינות למבני גושים, שוב, לא בהכרח גיאוגרפית.

מניח שתהליך פרגמנטי של גופים מדיניים ילווה באלימות, שכן,

• רובה המכריע של האנושות, רואה עצמה בהקשר של דת, לאום, עם אינסטינקט של התכנסות הזדהותית,.
• אנשים אינם מייחלים להתנער ממבנה מדיני מסורתי, כפי שהוא היום.
  שיוך לאומי מהווה נדבך משמעותי מדיי מכדי לבטלו באמצעות שכנוע.
• כפי שמדינות הוקמו, גבולות נקבעו, ברובם המכריע במלחמות עקובות דם,
  מצפה שגם תהליך ההתגבשות לגופים,
  ולבסוף התמוססות הגופים ילווה בקונפליקטים אלימים.
• הסיבה לכך-
  תהליכים כאלה, יצירה ופירוק של מבנים אנושיים, קורים אצל המוני פרטים עם ריבוי תודעה.
  ריבוי זה לא מאפשר תנועה סימולטנית של ריבוי פרטים סימולטנית.
  היעדר הסימולטניות הזו בין אנשים תיצור דיסהרמוניה חיכוכית בין אינטרסים, ולכן חוסר הסכמה בקצב ההתקדמות.

כך, ש-מלחמות בין מדינות צפויות עוד זמן רב.

תוספת

סולד מתהליכים שחותרים לטוב 'מוחלט'
בעלות של מצוקה 'זמנית'.

רעיונות המהפכה היו נשגבים.
ההמונים היו צריכים להלחם על חירותם האישית.
יצירת טרור כדי להגן על נשגבות הרעיונות שלילית בעיניי.

חכמה קטנה לומר על המהפכה,

ועם זאת תקף גם כאן-
–על– חתירה לחברה רציונלית להיות אורגנית,
בהיווצרות –תנאי– בשלות.