ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר שלי ממעט לפספס.
ביביזם מוטורי
בכל שישי אחר הצהריים, עם עוד כשני תריסרי חטיארים פתטיים, אני מתייצב כ- 100 מטר מערבית לביתו של יצחק הרצוג, לא חבר שלי ולא בוז'י. כורזיים לשכניו מה דעתנו על פעילותו המושיעה של את הנאשם בפלילים.
למה לשכנים? ביתו ריק, הרצוג דר במשכן הנשיא בירושלים.
באותה עת, כ- 300 מטר במורד הכביש, מול המרכז המסחרי של צהלה, מתכנסים כמה תריסרי מכוניות שופוני. איך לומר… לא באמת קלאסיות; מכוניות ששודרגו ספורטיבית, BMWים נפוחים, פורשות בצבעים פסיכדלים, אגזוזים נופחים גרגורים – אודה, גם לי דבש באוזן – you know, זכרים בטריקו לבן עם כיתוב שחור, מיעוטם טריקו שחור בעיטור לבן. לא בדקתי להם ת'שעונים, משער מה הם עונדים.
בשישי האחרון, בעודי עומד בגדה הדרומית של רחוב צה"ל לצד עמיתה מקסימה שמביאה לנו כיבוד, הבחנו בשלושה בארבעימים מולנו, בגדה הצפונית.
"ביביסטים" אבחנתי וולונטארית, כלומר לא נשאלתי.
"מאיפה אתה יודע?" ספק כפרה בתיוג ספק פקפקה בחריצתי הסוציו־פוליטית.
לך תסביר. מה אומר, 'מהאמבטיה?'
אבל מלאכתם של הזואולוגים נעשית על ידי הממצאים הנצפים; שלושתם חצו את הכביש לכיווננו.
♠ הראשון (אצ'ו?) פנה לפורש חלמונית בוהקת, שחנתה על המדרכה שאמורה להיות חפה מרכב,
♣ השני (פצ'ו?) חתך עשרה מטר ימינה לטרייסיקל שחור עצום ממדים, מין מוטציה מוטורית שלא יודע מי – עכשיו כן – נוסע על דבר כזה, לאן ובעיקר למה,
♥ בעוד השלישי (סימצ'ו?) הניף אגרוף וקרא 'ביבי המלך'.
