התנגשות ציביליזציות

משך קריאה כ- 1 דקות

התנגשות בין תצורות מחשבה

(להבנתי)
מלחמת הציביליזציות, התרבויות,
על ציר זמן,
היא תנועה, התקדמות האנושות  על ציר הרציונליות,
  • בין מחשבה קונסרבטיבית קולקטיביסטית,
    המשמרת ערכים מקדמיים מוחלטים כ-אמונה ו(לאחר מכן) לאומנות
    ולבסוף (סוג) של נצח וגאולה בתצורות שונות,
  • לבין חתירה לפרוגרסיביות – אינדיבידואליות רציונליות ליברלית,
    ששואפת לחיי פרט טובים יותר במציאות עכשווית.
לאורך ההיסטוריה, גילויי המתח בין שני צדי ציר זה, נצפים בתצורות שונות כנקודות מלחמה ומשבר ונקראים בשמות שונים.

על ציר זמן, האנושות נעה

  • בגדול,
  • במהירות משתנה,
  • בתנועת שן מסור בלתי רציפה,
מקודקוד קונסרבטיבי קולקטיבי מכונס
לקודקוד אינדיבידואלי רציונלי ליברלי מבוזר,
סוג של אנתרופיה.
כך, תנועה זו היא מתמדת בין יחסיות תצורות המחשבה האנושיות.

קץ ההיסטוריה

כך, ‘קץ ההיסטוריה’, יכול להתרחש כאשר אנשים יחלקו תפישות רציונליות ליברליות אינדיבידואליות
  • טרם קרה,
  • אם יקרה, יקרה מאוחר מאד.

מקומית

נתניהו, על פניו,
במלל שלו הוא קונסרבטיב שמונע קידום ליברלי של הסביבה המקומית בישראל.
בפועל, לתפישתי,
הוא אוחז את 80 אחוז הקונסרבטיבים בישראל במלל תואם את השקפותיהם,
ובפועל במעש או בהמנעותו ישראל נשאת כאדוות הגלים ככלל האנושות לכיוון המתקדם.
כלומר, פרדוקסלית, אני מעלה את האפשרות,
שדווקא המלל הקונסרבטיבי של נתניהו מאפשר לישראל להמנע מיישום מדיניות קונסרבטיבית אמיתית מבית מדרש בנט וליברמן,
בעוד שמניח שבמציאות הנוכחית – שממשל נתניהו במידה רבה אחראי להיותה,
אם המחנה הציוני, העבודה בתצורה כזו או אחרת היו בשלטון, היה נוצר חוסר ההלימה בין השאיפה לקונסרבטיזם תפישתי של רוב הציבור,
לבין השלת ערכים קולקטיביסטיים ליברליים, יחסיים של הנהגתו,
ופער זה היה מוביל לפעולות רגרסיביות שתואמות את המלל הנתניהוהי, פעולות נוסח רצח רבין, ברוך גולדשטיין, פיגועי המחתרת היהודית וכו’.
Share

הערות? אשמח לתגובתך