אחיזה תודעתית, תפישתית

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה, פריך

עיקר תשומותיי התודעתיות מתועלות ל־מה שאני מכנה ‘אחיזה תודעתית’;
בשונה מתיאור ספרותי מילולי של אובייקט,

‘אחיזה תודעתית’ היא תצורת תפישה שמכוונת לכך ש
תודעה אחרת, בלתי קשורה לנושא,
תבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות האובייקט
כפי שנתפש על ידי המנסח אוחז תודעתית.

בחשיפתי למאורעות המציאות, בדגש על תופעות אישיות חברתיות, אני מנסה להבין, לתמלל לנסח לתקשר את תפישתי, לעצמי.

הרצון, ההתיימרות, היא לתמלל באופן תמציתי ומזקק את המהות באופן מינילי שחובק את מכלול המהות.

מנסח את האחיזה התודעתית, כבקרת מציאות להבנתו.

הגדרות הן מושגים קשיחים שאמורות להעביר מידע עם איכויות ‘אובייקטיביות’ מתודעה אחת לאחרת על מושא מסויים.

הסבר הוא פירוט תפישתי את המציאות, ואת הגורמים שהביאו למצב מסוים.

אני מנסה ‘לאחוז תודעתית’, מילולית, שזו תצורה נמוכה יותר מהגדרה, ניתנת לשינוע לתודעה אחרת ושתעבור מבחן תקפות סבירותי.

הגדרה שאופת לאחוז באופן חזק מוחלט את כל מכלול הנושא.

על האחיזה להחזיר את הנושא אליו אני מתייחס, בידיעה שיש לכך השגות, התנגדויות, רתיעה:

• האחיזה עלולה להחזיק
  • יותר ממה שהתכוונתי,
  • פחות ממה שהתכוונתי,
• האחיזה נתפשת כנחרצת,
• האחיזה נתפשת כערכית לאזני השומע.
  בעוד שאלא אם מנסח את הערכיות במפורש אני מתכוון לנטרל את ממד הערכיות.

היומרה שלי בניסוח אחיזה תודעתית, שהיא פחותה מהגדרה:
לזייף בעוצמת האחיזה,
לחפף בכלליותה,
ובקיצור – לשלם בַּדיוק
כדי להרוויח את מהירות הלפיתה (הכמעט) כוללת של הסוגיה.

מבחן

אם אטיח בתודעה אחרת (או ב- AI, אם אלקה בטקנולוג’י ניים דרופינג) – חתירה לניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות – והיא תשיב לי ‘יושר אינטלקטואלי‘, well, זה חיווי לכך שהצלחתי לאחוז תודעתית.