קורונה – תובנותיי

הערכת משך קריאה כ- 7 דקות

הערות על מלחמת האנושות

הארות קורונליות

אבולוציונית, אם הקורונה תספר את הבייביבומרס, לאנושות ייטב

    • אינני חושש מההשלכות הבריאותיות של המגפה.
      • סובביי הקרובים נראים לי חסונים,
      • אני מבין שהִהדבקות היא סוג של חיסון,
      • נראה לי אישית, שעבורי כעת, הוא זמן טוב להידבק,
        • לא אהיה חסון, חזק, או בריא יותר מכעת,
        • ערך הזמן האלטרנטיבי שלי בשפל.
      • חושש יותר מהבידוד – אמאל’ה – מאשר מהמחלה.
      • כן מההשפעות הכלכליות,
        • הגלובליות, מקומיות ופרסונליות.
    • בשונה משתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה
      • במלחמות הקודמות היו אזורים נרחבים בהן לא הייתה מלחמה,
      • כעת המלחמה אינה בין מדינות לאחרות.
      • זו מלחמת אנושות, כולה בצד אחת.
    • המלחמה אינה תחומה
      • לא בממד המקום – מכלול העולם,
      • לא בממד הזמן – לא נראה, כעת, מתי תסתיים.
      • לא איך, בממד האופרטיבי למיגורה,
      • ולא ה- after taste, הכלכלי, פוליטי סוציולוגי.
    • באי־וודאות, בה האנושות נמצאת הטיפול בקורונה הוא תוצר מדרג הערכים של המטפלים:
      • מיגור מקסימלי, במחיר חופש פרט ומתים,
      • התגוננות מקסימלית במחיר חופש תנועה וכלכלה,
      • שמירת שגרה מקסימלית וחופש פרט במחיר מתים.
    • אין ערך ‘נכון’ בטיפול;
      • הסנטימנט שלי לטובת שמירת שגרה מקסימלית וחופש פרט. במחיר מתים.
    • האנושות חטפה זפטה כלכלית.
      • כן, מעטים מרוויחים מכך.
      • הזפטה כל כך חזקה, שהערוצים הכלכליים יקבלו תפנית בעקבות הקוועץ’.
      • אם עד עתה היו ריבוי משרות שלא הצריכו סף כניסה גבוה או מיומנות נרכשת ארוכה, נסמכו על רווחיות הפלטפורמה, כעת רווחיות העסק נפגעה, והיכולת לשלם למשרות אלה תפחת, ושוועת המצוקה תעלה.
      • הסוציואקונומיה תשתנה.
    • כלכלית לא ברור האם
      • כדאי לשבת על הכסף,
      • עדיף על נכסים דלא ניידי,
      • ברור שאחרי הסרת האיום מהקורונה יווצרו הזדמנויות,
      • חוליים נוספים יבריאו, עיוותים ייושרו, אנומליות יוסרו,
        • ויתווספו חדשים אחרים.
      • השאלה מהו תחום הזמן.
    • אני מתנהל בהנחה שתיווצר שגרה בעוד כמה חדשים.
    • כבייבי בומר, אומר לעצמי ש
      • בר מזל שאני, מעולם לא חוויתי טראומת באשר היא, לא השרדות, שואה, מלחמה, תקלה גלובלית.
        כיליד 60′. בישראל, חלון הזמן והגיאוגרפיה שלי היה ‘בהזמנה של הוריי’.
      • לא ידעתי מחסור. רק שפע, בשונה מבייבי בומרס מבוגרים ממני.
    • בעקבות קפיצות תחת לאומיות שהקורונה מייצרת – כל מדינה לעצמה, מני קונסרבטיבים חוגגים את התעצמות הפרגמנטציה הלאומית.
      היא לא: גילויים – אם נכונים או לא, פחות חשוב – נוסח י. נתניהו מעביר מסכות לאנשי מובייל אלבמה, מהווים ביטויי זיקה חוצות לאומיות, מתעצמות, על רקע מכניקות תפישתיות משותפות, כהתכנסויות הזדהותיות לערכים דומים.
    • פגיעה בחרות
      • בסדר הסגר – ברור,
      • אינני רואה חזרה להתנהלות ברמת החופש שהייתה.
      • יהיו תחליפים, שינויים בהתאמות, חרות ברמה שהייתה לפני הקורונה, בריבוי ממדים – לא תהיה.
      • מבחינתי – אסון. לא פחות.
      • בדמוקרטיות מערביות הרווחה גדולה יותר.
        דמוקרטיה יצרה רווחה, או היא תוצר רווחה?
        הקורונה והמשבר הכלכלי הנלווה, מצמצמים רווחה דמוקרטית – חופש פרט, שיוויון ושלום.
        בהשרדות, להמון במצוקה אין מותרות חתירה לחופש, שיוויון ושלום.
        נותרת נחמת הודייה לאל ולנציגו עלי אדמות
        מעצים המצוקה.
    • לא מאמין בסדר קוסמי, ‘מגיע’, ‘לא מגיע’.
    • סנטימנט – העדפה התנייתית למימוש ערך תודעתי אישי.העדפה ערכית, שאינה פיזיולוגית או חומרית, ואינה נשענת על רציונל תודעתי של בעליה.
      הקורונה מדגימה שכל חיווי מציאות מעצים תפישה מקדמית מאששת סנטימנט של בעליה.
    • אבולוציונית, מנקודת מבט מטריבונה נטולת סנטימנט, לא מהמגרש,
      אם הבייבי בומרס, כולל מי שלפניהם ואותי כמובן, ייכחדו – לאנושות ייטב;

      • נכסים ישתחררו,
      • אנרגיה תתועל לקידום צעירים,
      • פחות ‘תבוזבז’ לשימור הלא יצרניים,
    • במצב כאוטי, יכולותיי האישיות, הפיזיות והמנטליות, להתמודד פחותות היום, מאלו של דור ילדיי.
    • [לא מוכן להתעלם] נתניהו רותם את התבהלה להשרדותו הפוליטית
      • יתחמק מפתיחת משפט בחסות הקורונה.
      • מתנרמלת הפגיעה בחופש התנועה והפרט.
    • שיטוח
      • דובר על עקומת ההדבקות.
        • בשום שלב לא חשבתי שהשבתת המשק שווה את ההתגוננות.
      • שיטוח במובן ‘שיוויון’ המגיפה משטחת את השונות בסיכוי לחטוף אותה.
      • בבידוד הסוציאלי, בריחוק, בשימוש בתוכנות ועידה חוזיות ישנה חלוקת כוח מחודשת:
        אם בעבר הדומיננט בחדר יכול היה להטיל חיתיתו על השיח, בעידן הזום – עוצמת השונות בין המשתתפים פחתה, הכוח בידי מי ששיבר התשתית. מארגן הוועידה.
        זו תמונת ראי לכלכלה מודרנית שמשטחת שונות בין עובדים.
    • המכה שהאנושות חטפה – עם הרצון האנושי המיידי זמני, ל-התחבק, מייד כשיהיה אפשר, יואץ הליך הדה־פרגמנטציה ארוך הטווח.
    • לראשונה, בחיי, השתמשתי באלכוג’ל במאי. באילוץ השיננית. בכפפות טרם.
    • בפשעיי השתמשתי במסיכה אחת בכל התקופה. בקמצנותי, חלקתי אותה עם איריס.
    • התרפקות על הלאומיות: בהינתן הזבנג טבעית הייתה התכנסות למסגרות משמעותיות; פרקטיקה אינסטינקטיבית.
    • אין אלוהים.
      או שכן,
    • סיום. הגל הראשון. משוכנע יותר ממקודם, שמותם של ‘רק’ פחות מ- 300 איש לא הצדיק את החנק הכלכלי.
      • היה צריך לבודד מלכתחילה אוכלוסיות רגישות כזקנים, ולאפשר יותר פעילות כלכלית יצרנית, עם מחיר חיים יותר גבוה.
    • ההלצה הכי מצויינת: מסכה על הסנטר זה כמו קונדום על הבצה.
      Covid19 טוויטר, 14/5/2020
Share

2 thoughts on “קורונה – תובנותיי”

  1. חברה שתתעדף חופש תנועה במחיר חיים, תשלם קודם בחיים ואחר כך בחופש תנועה לזמן ארוך בהרבה.

    אנשים, כציבור, ישימו את החופש מעל הכל כל עוד המוות הוא דבר מה תיאורתי שקורה בחדשות לזקנים שאיש לא מכיר. ברגע שהוא יהפוך לנוכח בכל פינה ואפשרי לכל אדם (בגלל מערכת בריאות קורסת, למשל) הסנטימנט הזה יתנדף. לאותם אנשים שעדיין יעדיפו חופש על ביטחון, החופש יהיה חסר משמעות בחברה שהסתגרה בד’ אמותיה בכדי לשרוד. כיוון שפעולה של כל פרט מקרינה על הסביבה, לא בטוח שחופש יתאפשר לאנשים שחפצים בכך.

    אפשר לשים סקאלה בין שתי מדינות. הונג קונג מצד אחד לשם הגיעו ההדבקות הראשונות אחרי סין. המדינה הגיבה מיידית סגרה כל מי שנדבק ואת סביבתו והפסיקה לימודים אחרי זמן לא רב. הנקודה המרכזית היא המודעות האזרחית הגבוהה לעניין המגפות. אנשים, בלי יוצא מן הכלל כמעט, צמצמו בעצמם את חופש התנועה ואף אדם לא יופיע במרחב הציבורי בלי מסכה. הרשויות לא סגרו את רוב מקומות הבילוי באופן רישמי וכל מקומות העבודה ממשיכים להתנהל. יש להם כ1000 מאובחנים ו4 מתים. הם התחילו פאקינג חודש לפנינו.

    בצד השני אפשר לבחור את בריטניה. הם בחרו בחופש תנועה לפרק זמן לא ארוך אך גורלי, בהסתמך על תיאוריה תלושה מהמציאות של “חסינות העדר”. 15,464 המתים שיש להם בשניה הזו זו רק ההתחלה אבל זה כבר מספיק בכדי להשרות את האוירה שאני מדבר עליה. אני, שלא ידעתי בכלל שאני מכיר בריטים, התברר לי שדרך מכרים ישראלים אני מכיר גבר בן 50 שמת אתמול ובת של אקסית שלי, בת 26 עם קצרת, שחשבה שהיא גומרת כבר פעמיים. למדינות כאלה, בעצם רוב מערב אירופה, יהיה קשה בהרבה לחזל”ש מאשר מדינות שהגיבו במזרח. חזל”ש אגב יהיה התניידות עם מסכות, בלי מסיבות, אכילה מחמגשיות בעבודה וכו וכו עד לחיסון.

    יש מדינות בקצה רחוק בהרבה מבריטניה. אלה בדרום אמריקה ואפריקה שחסרות תשתית אירגונית, ובחלקן, הכחישו את המגפה. אין לי מושג מה קורה שם. מעניין לשמוע עוד כחודשיים…

  2. מתחבר לניתוח המצב, גם לי יש נטיה לתעדף חופש פרט ותנועה גם במחיר של חיים.
    כמילניז’ גם חושב שבני דורי ישרדו טוב יותר כאוס, בעייני זה שווה פוסט בפני עצמו, ברמה האישית, כאוס/ אי וודאות/ אי ידיעת ההתרחשות, זה הקומפורט זון שלי.
    לא הבנתי איך אלוהים השתרבב לסיפור הזה, אבא שלי בכלל משוכנע שזה עוד ניסיון של הכופרים לכפות את עמדותיהם.

הערות? אשמח לתגובתך