הפגנות ומנשר

משך קריאה כ־ 7 דקות

מפגין תחת מחאה

קפיצה לקטע אישי, נוסטלגיה.

יש בי רתיעה מובהקת מ –

מנשר
אני שונא הפגנות
  • התקהלויות סביב נושא אחד.
  • התכנסות ההזדהותית של משתתפים,
  • מונהגות על ידי מי, שעל פי רוב, אני מסכים עם חלק מסוים ממכלול התבטאויותיו,
  • ביקורתי ומעיק שאני, חש אי־נוחות מצמצום מורכבויות; לנושאים יש משמעויות שבהפגנות מועברים בצמצום.
  • עם חלק מדוברים מקדמי רעיון, אינני חי  בשלום, לא רעיונית ולא פרסונלית,
  • מרדן כפייתי שאני: מפריע לי להיות משוייך למה שלא נוח לי איתו.
  • רואה בהפגנות מרחצאות רגשיות:
    • הלבוש, הארטיפקטים, השלטים, קריאות קצובות, קבוצתיות.

אז הנה, מצטרף לו ה’אבל’:

כעת אני חורג מאזור נוחותי – אני משתתף בהפגנות מאורגנות נגד הסגת הדמוקרטיה אחור.

  • עושה זאת באי־נוחות עמוקה:
    1. אידיאולוגית, נגעל מהמצב הפוליטי,
    2. תפישתית, לא נוח לי שאני נוטל חלק בהפגנה,
    3. ההשתכשכות ההזדהותית, פעולות היחד, הקריאות – מחליא את עצמי
    4. פיזית – כואב לי הגב. ואני עוד במשמרת הצעירה של המפגינים.

יודע שאין תוחלת להפגנה כאמצעי שינוי מציאות.

ושלא צריך להיות לה.

והולך להפגין.

ביושר אינטולקטואלי – מצרך בנדירות לא בשל מחסור אלא בשל היעדר ביקוש – יש משמעות לעובדה שההפגנות נערכות, ליטראלי, מתחת לביתי, מגבירות את הסיכוי שאשתתף בהן, דרמטית.

  • מפגין את מחאתי נגד הפגנה.
    1. עושה זאת בתודעתי,
    2. עם מי שאני מדבר,
    3. עשיתי לעצמי חולצה עם הגרפיקה המצורפת.

ויקפדיה

הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים.

ויקימילון

כלי פוליטי במשטר דמוקרטי המאפשר לקבוצת אנשים להציג את דעותיהם בפומבי, בדרך כלל מחאה.
עברית חדשה הצגתו והוכחתו של עניין בפומבי בצורה בולטת.הפגנת יכולות.

מילוג

  1. מחאה פומבית
  2. ביטוי, הפיכת דבר לנראה, למופגן

מָנִיפֶסְט
הצהרה אידאולוגית פומבית של רעיונות, תוכניות, אמונות וכד’, שנותן אדם או ארגון; מִנְשָׁר

הצהרה

לבישתי את מדי ההפגנה היא אמירה, ביטוי, הצהרה, מנשר. ‘מניפסט‘.

“עכשיו שאלה: עם קסדה ביד או עם מעיל רוכבים אתה משתדל לא ללכת, עם מותגים אתה לא אוהב ללבוש, אבל עם חולצה שממתגת את דעותיך אתה מוכן להסתובב, אשמח לקבל הסבר כי התערבב לי.”

לא ניתן להעביר חיים ללא אמירה, חורגת מעבר לתמלול.
התלבשות היא הפגנת העדפה, טעם, אמירה כלשהי, שניתנת לפרשנות אחר.

ענידת מותגים היא תקשורת הצהרתית. מודעת.

ללכת עם קסדה ביד, עם רולקס, לנהוג מרצדס, זו הצהרה, מנשר, שאני בתור מי שאני, לא נאה לי לבטא, שכן אז אני נקשר בתודעה אחרת, באופן שאני מעדיף שלא להיקשר בה.

האם זה נורא להיקשר ל-מה שאינני רוצה? לא, ותלוי מה.

אם לא יקר מדי, כל אחד, ואני, רוצים לשדר לסביבתי, שככה ככה וככה, ולא אחרת אחרת אחרת, מעצם התנהלותנו בייקום, במודע, ושלא.

וכן, יש, מעטים, שלא משחקים את המשחק – שאינם מתקשרים עם סביבתם, תודעתם מתועלת לדברים אחרים.

נוסטלגיה

גיל: יש סיפור שזכור לי מגיל צעיר יחסית
גיל: על הפגנה שהלכנו אליה יחד בכיכר רבין
גיל: זכרתי שזה קרה קצת לפני שנתניהו הפסיד בבחירות
גיל: ושאמא אמרה לי “שתדע שזאת הפגנה, אז שלא תופתע שאין שם מתקנים מתנפחים
גיל: לדעתי חיברתי שיר לקראת ההפגנה
גיל: “הפגנה / הפגנה / לא רוצים את ביבי / ראש הממשלה
גיל: זוכרים אירוע כזה?
איריס: אני זוכרת את זה בתור סיפור, לא ממש את האירוע.
גיל: אז א’ – טוב שמישהו מאיתנו זוכר
איריס: אני גם לא זוכרת שלא…

2:10 – 2:12

גיל הפגנה 1998שי: ענקקקקק
איריס: וואוו, אני לא מאמינה.
גיל: (והוא עוד טוען שהוא לא סובל הפגנות) [- עלי, כן?]
שי: אבא אתה עם העגיל באוזן
יאיר: איפה מצאת את זה?
גיל: https://www.facebook.com/dani.dothan/posts/10160087711894573
גיל: פוסט של סולן הקליק, דני דותן, מהיום
יאיר: אז צפית לתומְךָ וראית פתאום?
גיל: אמרתי לעצמי שזאת בטח ההפגנה שאנחנו היינו בה, אני זוכר את שעון החול על אחת הכרזות
יאיר: 😃
גיל: ואז החרתי החזקתי אחרי עצמי, ואמרתי – מצלמים את הקהל, ובייחוד מצלמים ילדים. אולי אפילו יצלמו אותנו
איריס: מדהים
אני: זה היה אז, למה עכשיו צפית בזה, לחפש את הזיכרון של אז?
גיל: את זה אמרתי לעצמי עכשיו כשנתקלתי בקליפ
רואים על ארשת הפנים שאני לא אוהב, לא?
גיל: נוגה משהו
גיל: אבל אתה בכל זאת עם סטיקר
יאיר: כן, 

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: