סובייקטים נחלקים (גם בממד הטיפול באנרגיה צבורה) לשניים:
- מי שיטעין את deviceיו החשמליים בכל רגע שניתן, במטרה שיהיו טעונים ומלאים למקסימום תפעול משימתם,
- מי שרואה בניהול ההטענה מטלה תודעתית שמונעת את הסתלבט, ומוכן לחיות עם deviceים טעונים בכל עת במלואם.
התוכלו, ילדים,
- לאבחן, אישית, מה כל אחד מכם?
- האם זהו מתווה התנהלותי אופייני, יציב, על ציר זמן?
- אם יש מתווה אופייני, האם ניתן לשינוי?
- איך, מה משפיע, שמישהו מתאפיין בהתנהלות כזו ומישהי באחרת?
- לאיזה כיוון שינוי ניתן יותר לצפות, למי שמאמץ את ההתנהלות המכוונת למכשירים טעונים בכל עת, או השתחררות מההתנייה?
