מעצבי טכנולוגיה מודרנית
בין שלושת הדמויות- גייטס, ג'ובס, צוקרברג,
רואה את היררכיה – מבנה, מערך קדימויות, של מי השפיעה על האנושות כפי שנראית ב- 2007-2013.
בהתעלם הן מהאסוציאציות שכל דמות מעוררת, והן מהחיבה/ העדרה למוצריה,
ביל גייטס – הנחלת שימוש ובהנחת תשתיות להמון
תרומתו האישית של גייטס ל
- הטמעת המחשב ויישומיו לאוסף האינדיבידואלים- למאסות ההמונים,
- הנגשה גורפת של פלטפורמות מחשוביות
- כתשתיות פיתוחיות ליישומים
- הנגשה גורפת של יישומים פופולריים, עסקיים ואישיים, עם דומיננטיות העדפתית כזו, שפתרונות אלטרנטיסיים, לעיתים יעילים יותר- נעלמו,
- הוא סוכן השינוי הדומיננטי במהלך האבולוציה של
- לפני 1980
מחשב מרכזי מריץ יישום ואוצר את המידע למפעיל מרוחק על טרמינל - עד לאחרונה
למחשב אישי שמכיל את היישומים ואת המידע בשליטת מפעיל לא מיומן - וכעת
עידן שקיעת מיקרוסופט, לתיקון המעונן- הפרדה בין המשתמש לבין היישום והמידע.
- לפני 1980
סטיב ג'ובס – יישום, ייצוג והסמלות
נראה לי שתרומתו של ג'ובס רומנטית אך גם מינורית יותר משל גייטס.
היא מקרה פרטי בתהליך גדול יותר שגייטס היה דומיננט בו-
- ייצוג והסמלה
ייצר את הסביבה הגרפית, השפה, הממשק שבין המתמש ליישום, וזאת באמצעים סמלים המייצגים רעיונות. - אופנסיבה גיור המשתמשים הפריפריאליים לעולם הטכנולוגיה
כך, באמצעות שפה אינטואיטיבית הנמיך את סף הכניסה לאוכלוסיות שיש להן קושי ורתיעה לשימוש בטכנולוגיה. - בשל ההצלחה של ההסמלות, הייתה זליגה של הקונספטים ויישומם לתחומים משיקים ולריבוי משתמשים.
מארק צוקרברג- מענה יעיל יותר להסמלה אישית קיימת
תרומתו של צוקרברג היא השולית והמטעה משל האחרים, שכן היא זמנית, לא פורצת דרך, צוקרברג לא משנה התפתחות.
תרומתו יישומית במובן –
- רשתות חברתיות הן אמנם קונספט צעיר,
פייסבוק, היא כעת המצליחה ברשתות החברתיות,
אך הקונספט היה לפניה. - צוקרברג יצר (עוד) מענה יעיל ונגיש יותר לצימאון של צריכת קפה, כלומר של ייצוג לדרישה אנושית להציג ייצוג אישי, נשלט מול ייקום וירטואלי.
לארי פייג' וסרגיי ברין נוכחים באותו אופן השפעה, בריבוי מוצרים, בחתירה לפריצות דרך וביתר דומיננטיות ממנו.
מבחינתי, הנטייה לייחס לצוקרברג את השפעת היתר נובעת ממוחשיות השימוש ברשת החברתית של ריבוי משתמשים.
הערה
סרגי ברין ולארי פייג', על אלפא בית, גוגל ותוצריהם השפיעו ביותר, ועם זאת אֶפֶּעס, אולי עניין של תדמית, נתפסים באמצעות פסאדת חברותיהם ולא אישית.
אני סקרן להבין את התפיסה שלך לגבי התרומה של מיקרוסופט להנגשת המחשוב להמונים.
בתודעה שלי המצב כזה:
IBM פתחו את הPC בדיוק למטרה של השתלטות על הנישה למחשוב כללי אישי ומשרדי. הם עשו את זה 4 שנים אחרי שאפל הוציאו מחשב לאותה מטרה, רק שאפל היו עדיין קטנים למדי.
גיטס הבין בעזרת תובנה אלוהית שאני לא יודע להסביר שהכסף הוא בשליטה על מערכת ההפעלה ולא על בנית המחשב. הוא קיבל בלעדיות מIBM והעביר להם את DOS (שקנה באותו יום מפרייר אחר ב50k$).
בראשית הדרך הוא סיפק בדיוק מה שIBM רצו לספק, מ"ס לא סיפקו אפליקציות יוצאות דופן אלא התחילו להתחרות באפליקציות (עיבוד תמלילים, גיליון נתונים וכו) אחרי שכאלה כבר יצאו.
רני,
בהיותך אינטליגנט ובעל ידע רב ממני, אתה בוחן ריבוי מימדים, שנכונים ככל שיהיו, מסתירים עובדה אחת מרהיבה:
לכמה מהאנשים מיקורוסופט היוותה את השער, הממשק לעולם טכנולוגי,
וזאת, כשהיא מכוונת לכך,מתמקדת בכך, על מוצריה הנחותים לטעמם של בפציאל-אקספרטים כמוך?
כלומר, אתה מתרעם על חוסר הצדק, על ההכרה ש'לא מגיעה', אבל האם לא הייתה זו מיקרוסופט שהיוותה את הגורם הדומיננטי בגל ההנגשה הטכנולוגית ששטף את האנושות?
"…כשהיא מכוונת לכך,מתמקדת בכך…"
אני מאמין שמיקרוסופט התמקדה בראש ובראשונה במחיקת התחרות. היא כמעט מעולם לא התוותה דרך חדשה ויצירתית להשיג את המטרות שאתה מציין, אלא נכנסה לנתיב שאחרים התוו, תוך כדי מחיקתם לפעמים (אתה זוכר את החבר שלך מהאוניברסיטה שסיפר לנו שנטסקייפ עומדת למחוק את מיקרוסופט?). באופן פארדוקסאלי המוצרים של מיקרוסופט לרוב היו נחותים טכנית מהתחרות.
אז מה כן התרומה של מיקרוסופט?
דווקא הדורסנות הזו יצרה סטנדרטיזציה דה-פקטו של עולם התוכנה, בעיקר במערכת ההפעלה (הנוראית) ותוכנות אופיס. סטנדרטיזציה זו, אולי, הקלה על אנשים רבים להשתלב.
ציירתי תסריט פרוע על איך היה נראה העולם בלי ג'ובס. הנה תסריט מופרך באותה מידה על העולם בלי גייטס:
א) אם ג'ובס לא היה קיים – יתכן שהיו נכנסים מספר שחקנים לא ממוקדים עסקית לתחום. המוצרים, מן הסתם לא היו נופלים מאלה של מיקרוסופט אבל, אולי, היתה נוצרת בעיית תאימות של תוכנות. גם אם ג'ובס היה, לא בטוח שהיה רוצה לספק מערכת הפעלה למחשב שלא הוא יצר (קונטרול פריק שכמותו) ולכן הוא אולי היה מפספס את התחום.
ב) אם ג'ובס היה מחליט להשתלט על עולם התכנה – היו נוצרים, לפחות בשלב ראשון, מוצרים הרבה יותר נגישים לציבור הרחב מבחינת הממשק. הבעיה היתה, אולי, שהכל היה יקר יותר ואח"כ קשה לדעת מה היה קורה לאיכות בהעדר תחרות.
אני לא משתמש אקספרט אלא בדיוק להיפך. פנסיונר ממוצע שולט ברזי המחשב שלו יותר ממני. אקספרט זה אתה ואליזה. יש רק תוכנה אחת, של מיקרוסופט, שאני משתמש בה באופן מקצועי ולכן אני בקי בחלקים שרלוונטים לעבודתי. היא נקראת developer studio. בשנים האחרונות הפכתי מודע לעובדה שאין לי כל טענות לגבי איך שהתכנה הזו עובדת (זו תכנת ענק שעושה עבודה קשה). אפילו מדי פעם היתי מופתע לטובה. מתי שהו הבנתי שזה לא מסתדר לי עם הדעה הקדומה שלי על מיקרוסופט לכן חיפשתי על זה בויקיפדיה. מסתבר שזה נוצר ע"י חברה שנקנתה ע"י מ"ס כשכבר היה להם מוצר. למ"ס היה השכל הישר להשאיר את האירגון כיישות אוטונומית…
רני,
אכן כתיבתך היא כייפית באופן מוחלט, ולבטח יחסית לוויזארד טכנולוגי.
תיאורך שובה הלב על הדעה הקדומה הלא רלוונטי, שבטוויסט מרהיב הפכה מדעה קדומה לדעה מוצקה אכן כייפית לקריאה.
ואני, בשונה ממך, אשכנזי, חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, לא מסתכל על שימושי התוכנה במונחים של אהבה (אנחנו אוהבים את מה שאנחנו מזהים בו כמה שמקדם את צרכינו, ערכינו האינטרסים שלנו. על הדרך שחררתי הגדרה ל'אהבה'), אלא באיזו מידה השפיעה על בני האדם בשליש המאה האחרונה.
גם הסיבות ל-למה ואיך מיקוסופט תפסה את מקומה ה-לא הוגן, היא שאלה מצויינת שמתחילה בפרשנות וממשיכה בערכיות, אבל איננה 'מדעית', כלומר לא משפיעה על התוצאה, כלומר אם הבאלמריאדה והגייטסיאדה היא אוסף של זבי חוטם מדיפי זיעה וריח רע מהפה אין לה ולא כלום לבחינת פועלם ומידת השפעתם על התפתחות האנושות.
הסימולציה 'מה היה קורה אילו…' כבודה וערכה במקומה מונח.
עם זאת, סימולציה איננה משפיעה על המציאות- אם סימולציה הייתה משפיעה על מציאות, היא לא הייתה סימולציה, היא הייתה המציאות. מין פרדוקס כזה.
תודה ששייכת אותי לאקספרטים. למשהו.
לצערי, בשטחיותי כי רבה, אינני אקספרט לדבר, פרט לתחום אחד, שבו אני באמת אקספרט, אלוף עולם. התחום, לא קשור לטכנולוגיה, וגם ניתן לומר, בצער ההשלמה שאין קונטנדרים רבים שמתחרים אתי על התואר.
זה לא שאני רוצה להגיד את המילה האחרונה. אם תענה לפוסט הזה, אשאיר לך את הפינלה!
מה שאני טוען זה שגם בלי 'עלית' היה לנו בארץ שוקולד בסוף שנות ה90' ואפילו טוב יותר. 'עלית' לא "הנגישה" את השוקולד לישראלי המצוי אלא מחקה כל אחד אחר שניסה לעשות זאת. העובדה שהיא שולטת בשוק עד היום לא מוכיחה את חשיבותה לתעשית השוקולד. אין פה שום דבר אמוציונאלי. כנער עבדתי ב'עלית' וזללתי עד להתפקע…
הטענה לגבי חשיבותה של מ"ס היתה רלוונטית אם היה ניתן להצביע על דבר אחד ויחיד שבו הם הטוו את דרכה של הטכנולוגיה.
רני,
אם מיקרוסופט ועלית לא חשובות לטכנולוגיה הגלובלית ולתעשיית המזון הלוקאלית, מי כן חשובות?
רני רמות 30.9.2013
על דטרמיניזם טכנולוגי או
למה ידידי דיקמן טועה מרה בסברו שבלי סטיב ג'ובס לא היינו מקלידים הוראות למסך ירוק
למעשה הטענה של דיקמן רדיקאלית בהרבה – גם בלעדי ג'ובס הינו משתמשים היום בסמרטפונים ובטבלטים.
הסיבה: התפתחות טכנולוגית היא דטרמיניסטית מה שלא יעשה האחד, יעשה האחר כי מה שכולם עושים ממילא מיועד למלא את רצון השוק. יש די חברות ענק, מיקרוסופט בראשן, שהיו משקיעות את מאות מיליוני הדולרים, או יותר,הנדרשים לפיתוח.
קל להתמודד עם הטענה בהקשר של המכשירים הנישאים החדשים. ע"מ לשער כמה המתחרים היו קרובים לפיתוח שלהם, די להתבונן במה שהיה להם להגיד אחרי שהם יצאו. כך למשל סטיב בלמר על האייפון – ואותו סטיב בלמר על העתיד של מחשבי טבלט. זכור לי במעומעם שכשהאייפד הוצג, אחרי ש ג'ובס פמפם במשך שבועות שהוא הולך לשנות את העולם, רוב הפרשנים הטכנולוגים, כולל אוהדי אפל, התייחסו אל זה קצת כאל נפיחה. סוף סוף מיקרוסופט ראו את האור והשלימו את הפער עם טבלט שיש לו בדיוק מה שהיה חסר – לוח מקשים. התוצאה היא שסטיב בלמר הבין שזה הזמן להתפנות לנכדים…
אבל מסך ירוק? הרי כל התייחסות שנייה במדיה למיקרוסופט היא כאל ה"חברה שהמציאה את חלונות" (או "את החלונות"). האמת כמובן היא שמיקרוסופט התחילה (לדעתי, בחוסר רצון בולט) להכניס ממשק גראפי למערכת ההפעלה זמן משמעותי אחרי יציאת המקינטוש וכשכבר היה ברור שהמחשב המאוד יקר הזה מסכן את המכירות של מיקרוסופט. למיטב זיכרוני, ניתן היה להתייחס ל"חלונות" כממשק סביר יחסית למק כ6 שנים אחרי שהמק יצא.
אז מה היה קורא במקום? הנה תרגיל מחשבתי בבניית מציאות אלטרנטיווית:
נניח שכלום לא היה בוער למיקרוסופט והם היו ממשיכים להוציא שדרוגים של DOS עם מסך ירוק. מי שהיו מגלים את נפלאות הממשק הגראפי הם האפליקציות. כל מיני אפליקציות נישה יקרות למשימות ניהול בעשרות אלפי דולרים, ומאוחר יותר אפליקציות זולות יותר לעריכה וגראפיקה, היו באים עם ממשק גראפי יעודי משלהם. בקופסת הקרטון שמכילה את הדיסקטים והמדריך למשתמש, הייתה גם תוספת חומרה חביבה בדמות עכבר או לוח מגע או מיקרופון להוראות קוליות. אלה היו מתחברים לפורט סטנדרטי במחשב. כמובן שעכברים של אפליקציות שונות לא היו תואמים טכנית.
באופן ביזארי, המצב המסויט הזה היה מתאים כמעט לכולם (חוץ מלמשתמשים, אבל הם היו יודעים להסביר למה הדטרמיניזם הטכנולוגי יצר את המצב הזה). למיקרוסופט הייתה מערכת פשוטה בהרבה לפתח ולתחזק – מדובר על חסכון באלפי אנשים טכניים. יצרני האפליקציות המובילים היו זוכים למכור גם חמרה שיש עליה markup גבוה. בנוסף, החמרה הייעודית מונעת כמעט כל אפשרות להעתקה פיראטית . איש לא טען שמחשוב זה זול.
מצב זה היה, אולי, מתחיל להתכנס כשמיקרוסופט הייתה מתחילה להתחרות ברצינות באפליקציות. הם היו מייצרים משפחה של אפליקציות, כמו אופיס, בעלות ממשק אחיד וחמרה אחידה (עכבר). האם הם היו פותחים את הממשק הזה לעולם כדי שכולם יעבדו באותם חלונות עם אותו עכבר – כולל אפליקציות מתחרות? אולי אבל קשה לי לשער בשביל מה…
עכשיו לטענה הכללית יותר באשר לאי קיומו של דטרמיניזם טכנולוגי.
לפני כשנה וחצי קראתי ב"הארץ" כתבה שהעיפה לי את המוח. ניסיתי להעביר את התובנות המטלטלות לכמה אנשים והתגובה הייתה בד"כ "תעביר את המלח". אבל אני לא מתייאש…
הכתבה מתארת את המצאת הכתב האלפביתי של שפה שמכונה פרוטו-כנענית לפני כ3800 שנים. רוב הדברים בכתבה הם לא תיאוריות נועזות אלא קונסנזוס מדעי שמתהווה כבר יותר מ100 שנים.
הסברה היא שלהמצאה יש מקום ידוע: מכרות ספיר בדרום סיני בבעלות מצרית שהעסיקו כורים כנענים שכנראה היו שכירים חופשים ולא עבדים. במכרות, שהיו בעצם נקבות בסלע, ישנם אין ספור הירוגליפים מצריים. בנוסף, יש שם שרבוטים מכוערים שנראים כמו ניסיון ילדותי להעתיק את ההירוגליפים.
ההנחה היא שהכורים האנאלפביתים התקנאו במצרים שהיו מסוגלים להשאיר מחשבה או דיבור על הקיר ואדם אחר היה מסוגל לשחזר את זה, אולי אפילו אחרי דורות. הם התמלאו תשוקה לגרפיטי משלהם. לשם כך הם המציאו את השיטה הפרימיטיווית הבאה:
לכל עיצור מוכר בשפה, בוחרים עצם שמתחיל בעיצור הזה ושקל לצייר אותו. בד"כ הם בחרו ציורים שכבר הופיעו על ההירוגליפים כמו עין, למשל. כך, אם מציירים כף ( של יד) ואח"כ (מ)למד בקר ואח"כ בית מקבלים "כלב". השיטה לא התייחסה לתנועות בכלל והתעלמה מהן. כך למשל נחש, עין ומים – נותן את השם "נועם". אין חולם בשיטה הזו. היופי המהמם בשיטה הזו שלא צריך ללמוד לקרוא. מספיק לזהות את הציורים. בשביל לכתוב צריך לדעת באילו ציורים משתמשים (אי אפשר לאלתר) אבל גם את זה קל יותר לזכור מאשר אותיות. כך, למשל, ראיתי קטע מסרט (מופרך שקשר את זה ליציאת מצריים) על המכרות. המצלמה רפרפה על הקיר בעריכה תזזיתית, ובכל זאת זיהיתי מילה בת 3 אותיות…
דוגמא להקדשה על פסלון: "לאשרת על נ(ו)עם רב נקבן". אשרת היא אלה כנענית נקבן הוא כורה ונועם היה כנראה כורה ראשי. "על" זה כמו – "הארוחה הזו, עלי".
למה זה העיף אותי:
1) פרוטו-כנענית בתחת שלי. הדבר הזה כתוב בעברית. מדובר על הרבה יותר מאלף שנה לפני עריכת התנ"ך. אנו כנראה דוברים בשפה השמית העתיקה ביותר. אף דובר שפה שמית אחרת, היום, לא יבין את הטקסט.
2) נועם! WTF!!! הבחור הזה למד איתי (ועם דיקמן) בכיתה ט. יש לו שם בן 3800 שנים ויותר.
3) "רב נקבן" כמו רב סמל, רב גונדר, רב פקד ועוד ועוד. אפילו היום ניתן להשתמש בתואר לכרטיסן בכיר ברכבת או לדון ז'ואן של השכבה…
4) יותר מחצי משמות האותיות בעברית משמרים את אותם ציורים שהתחילו את הכול: עין, בית, ראש (ריש), כף, יד (יוד), מים (מם) ועוד ועוד.
ועכשיו תוספת שלי למאמר:
הרעיון הזה כ"כ בסיסי ופרימיטיווי שלא ניתן לתאר משהו פשוט יותר שהיה נדבך בדרך ליישום שלו. כלומר, לפני שהשיטה הייתה היא לא הייתה או, במילים אחרות, השיטה לא התפתחה אלא נוצרה בבת אחת, ולדעתי, במוח אחד – נקרא לו נועם. יתכן ששני אנשים עלו על זה בשעת שיחה בהפסקת צהריים.
הרעיון כ"כ פשוט שאני בטוח שיכלתי להמציא אותו. בוודאי שהיתי ממציא אותו לפני שהייתי חושב על מנוע הקיטור או על אווירון או על מחשב ספרתי או על השיטה העשרונית…
הכתב האלפביתי הוא אחד הטכנולוגיות הבסיסיות והמהותיות ביותר בתרבות המערבית וברוב שאר העולם. ההנחה בדבר דטרמיניזם טכנולוגי, מן הסתם, מחייבת את ההנחה שהטכנולוגיה הזו היא בלתי נמנעת ולכן, אם זה לא היה נועם (שם בדוי) אז זה היה מישהו אחר.
אבל,
הרעיון הזה, כנראה, מעולם לא הומצא מחדש בתולדות האנושות.
כל שיטת כתיבה אלפביתית שקימת היום על פני האדמה היא נגזרת ישירה של הכתב ההוא או שנוצרה בהשראת אחת הנגזרות הללו. כך למשל האות היוונית 'רו', שנראית כמו P, משמרת גם בשם וגם בצורה את הראש (בפרופיל). האות הרומית 'M' משמרת את הצורה של המים, 'N' את הנחש ו'O' את העין. תרבויות רבות חיכו בסבלנות אלף וגם אלפיים שנים עד שהבשורה הגיע אליהן, אבל לא גילו את זה באופן עצמאי.
אני בטוח שעד יומו האחרון, נועם חשב שהוא המציא קוריוז נחמד. הוא בודאי חש בנחיתות לנוכח העוצמה התרבותית שניבטה אליו מההירוגליפים שמעולם לא יכול היה להבין. קשה להאמין שעלה בדעתו שהוא פיתח את הכלי המהותי ביותר שקיים בתרבות האנושית המודרנית. די אם נחשוב שבלי זה המונותיאיזם היה אחר לגמרי או שלא היה כלל…
לשם השוואה, הכתיבה האידיוגראפית כן הומצאה באופן בלתי תלוי לפחות 3 או 4 פעמים ואולי יותר. כתב היתדות השומרי, הכתב הסיני וההירוגליפים של בני המאייה הומצאו בנפרד. המצרים יכלו, בתיאוריה, להכיר את הכתב השומרי אבל אין בדל ראיה להשפעה הדדית שהובילה לפיתוח הכתב שלהם. בהודו התגלתה מערכת עתיקה ומסתורית של מאות סימנים שלא ברור השימוש שלהם כי ה"טקסט" הכי ארוך שמצאו היה בן 17 אותיות. בכרתים יש שני מערכות כתב בלתי מפוענחות: הירוגליפים ו.Linear A אבל נראה לי שבזמן היצירה שלהם הם הכירו לפחות את המצרים.
ניתן לגזור מעין כלל – תרבות שמכבדת את עצמה, בעולם העתיק, מפתחת או מאמצת שיטה אידיוגראפית. היפנים אימצו את הכתב הסיני רק לפני כ1500 שנה. הכתב האלפביתי הוא מעין דאחקה של החברה. רק אחרי מאות שנים מתברר היתרון. אלמלא נועם, אני מאמין שבתקופת המלכות הינו מאמצים שיטה אידיוגראפית, אולי מהמצרים ששלטו פה רוב הזמן ואז בית הספר היה הופך לכאב ראש רציני…
הערה: מעולם לא השתמשתי בצורה מסודרת במוצר של אפל. אני משתמש לסירוגין במוצרי מיקרוסופט החל משנת 1983.