יושב בקפה.
לידי מתיישבת מישהי ברבע ל-40. בערך.
תנועות נחרצות, חדות, מהירות.
בצהריים הגברת מבקשת את ארוחת הבוקר.
על בסיס ארוחת הבוקר מתחילה בעיצוב השינוי. בעיקר בהשמטת, הדרת, הוצאת ונידוי מרכיבים מכל אחת מהמנות.
המלצרית- לה דווקא היה סבלנות, מסמנת- "אז זה לא ארוחת בוקר."
הלקוחה אומרת, שלא חשוב העיקר לקבל את שהזמינה.
ממשיכים.
לשמע הבקשות ועדכוני המצאי, הלקוחה מאשרת "ננסה, אין לי בעיה עם…"
האוכל מגיע. היא טורפת, באופן שלא עולה בקנה אחד עם המראה הקוקטי, ufi חותכת ונועצת ככירורגית. שלוש פעמים קוראת למלצרית, שואלת על מרכיבי הממרחים, הגבינות והמטבלים, מבקשת לשנות, לקחת ולהפחית, ושלוש פעמים אומרת:
"אין לי בעיה."
