תרמתי את תודעתי למדע

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

הודעתי את דעתי לתרומה

הבלוג הוא תרומתי למדע

הודעתי את דעתי לתרומה.
מישהו מגחך? אני שומע שחוק? לעג? שמעתי ‘פאתט’?

כשתרמתי לפני 20 שנה את גופתי הרופסת לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב  לא נחשבתי פתטי.

המאמץ לשמר את גופי, אמנם, אין לו תכלית ישירה לתרומה, מחד.
מאידך, תחזוק גופתי בחיים מצריך הרבה יותר משאבי סביבה מאשר צבר מאות אלפי מלים אלה.

האם יש יותר תועלת מגופי הפיזי מאשר מבלוג המלל?
מי שגורס כך הוא קצר רואי.

ב-מה מתבטאת התרומה? מי שרוצה יכול לעשות שימוש ככל שימצא לנכון.

לא, לצערי, חשיבות הבלוג למדע אינה מפני שפרצתי דרך כלשהי.
למבוכתי, ניסחתי תובנות משמעותיות רק לעצמי.

תרומתי היא עוד צלחת פטרי של תרבית רעיונית, שמאפשרת חקירה שאו טו טו תתכן במעבדת טקסטים, שעוד מעט תהיה נפוצה, לבטח זמינה יותר מבדיקות דם, ושתן.

“אני סרבן מצפון לקדם את אתרך” ר’ ר’ישל’ה,
רונן רודיק

מבקש להצטרף לתוכן ההקלטה של הדובר שאינני בטוח לשמו.
מניח שלא תכחיש שכבר בשנות העשרים לחיינו הייתי מהראשונים, אם לא הראשון, שזיהיתי את הבעיה. נכון לימים ההם טעיתי רק באבחנתי העדינה מידי, “מעיק”.
כיום, בשישימים לחיינו מבקש לומר “בלתי נסבל”
דורון זוהר
Share

הערות? אשמח לתגובתך