מוקדש* למתְנֵי פתיחותם למלל תפישתי, בתמיהה תוהה**
מי שמתלה התייחסות, מענה,
לסוגיה,
ב- אורך, רוחב, עומק, תצורה, סיגנון,
מראש, כתנאי למענה, לשאלתו שלו!
ואני שואייל, תוהה, תמה,
מאיזו
- מצוקה רגשית,
- עוני תודעתי,
- מחסור תשומתי,
- נידפות אישיותית,
עצבנות, עצב, איום, חשש,
הרגולטור המתלה מגיע, בדרישתו האינסטינקטיבית לרגולציה על מלל.
כולה מלל.
במקרים אלה
אני מאבד עניין בסוגיה,
התניית הרגולציה, האותנטיות, המקור לה, השלכותיה ואדוותיה,
אותי – מרתקים.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים תאבי הסמלות, שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית?
שיהיה.
** או בתהייה תמהה, אבל באמת בסוג של התפעלות.