משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש* לביצועיסטים** בהערכה*** ובחשש****
ינואר 2021, בלפור. פוגייש מxימה, שנונה, נבונה מאד מצחיקה ביותר. אשת שמאל מעורבת אינטנסיבית; עושה, פותרת, פועלת, מזיזה, מפגינה ללא לאות, מתנדבת הארד־קור ברמות שגורמות לי להתלבט האם לחטוף רגשי אשם או ללקות בנחיתות.
הצביעה כחול לבן. כועסת בטירוף על ההתגנץות; "שקרו את כולנו."
ידידתי אינה מקבלת שהצבעה בידיעה מקדמית ל-שלושה רמטכ"לים, לפיד, הנדל האוזר, ינקלביץ', מראש מהווה אנטי־תזה לחמלה השיוויונית שמהווה חלק ממערכת ההפעלה שלה. בעת הבחירות היה נראה לה אז כפתרון, כמעשה הנכון להסרת נתניהו מראשות הממשלה.
כמעט שנה אחרי מסבירה שרצתה להעיף, לכן הצביע אסטרטגית למפלגה הגדולה. כעת, "שמחה מאד" על תפקוד ניסנקורן כשר המשפטים, על אסף זמיר, מיקי חיימוביץ ורם שפע על שהפילו את הממשלה.
כאן. עכשיו. מייד.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** ביצועיסטים – אנשי מעשה. מוכווני תוצאה. פחות משמעויות פריפריאליות.
מי שתופשים מחשבה מקדמית כפלסף, תכנון נראה כנרפות, מחשבה נחשבת כהיסוס.
אלימות היא הקצנה של ביצועיזם, שכן מתרכזת בתוצאה, מתעלמת מהיבטים והמשמעויות לחתירה אליה.
*** בהערכה – תכונה חשובה, הייתי שמח להיות מקושר אליה.
**** בחשש – אני מבועת מהצמצום, מחוסר היכולת להכיל מורכבות.
רואה בכך סוג של אלימות.
