בין עצל לנמנע

משך קריאה כ- 1 דקות

ההבדל בין עצלנות לנמנעות

בחינת נטיית שלילת מעשה, כמאפיין אישיותי
במנותק מערכיות (האללו, להישאר בטריבונה, לא לרדת למגרש)
נובעת מאחת משתי טביעות אצבע אישיותיות של ניהול אנרגטי מאפיינות.

מגמת האנרגיה

כיוון השסתום האנרגטי.

  • סגירה- עצלות.
  • פתיחה- מניעה.

עצלות

ההטיה לאי עשייה וולונטארית,
אין חדוות הוצאת אנרגיה*
תחת הנטייה לשמר אנרגיה מינימלית –
כשבכוונת העושה הוא רגולציה אנרגטית לשימורה.
להשיג את מקסימום התוצאה,
כשהנטייה היא אי-עשייה.


* ההוצאה האנרגטית תיעשה תחת כוח חיצוני, תגמול חיובי-

  • חיובי – בעל ערך לעושה,
  • שלילי – הסכנות המזומנות לאי-עשייה.

אין לראות בריכוז אנרגטי כלפי עיסוק אהוב כ’חריצות’,
שכן התמקדות אנרגטית בעניין אחד, אולי, היא התמקדות בתגמול חיובי לעושה, ספיחת הנאה, ההנעה לעשייתו מתגמלת א-פריורית.

המנעות

ההטייה לאי עשייה מטעמים שאינם חיסכון אנרגטית,
אלא האנרגיה מוטה למניעת מעשה
מטעמים אחרים.

מה נטייתך?
לשמר אנרגיה או לרכזה בהתנגדות?

Share

הערות? אשמח לתגובתך