על פניו, לא צפוי להיות הבדל תבוני בין שמרנות לליברליזם.
עם זאת, פתיחות, השכלה, מחשבה מחדשת תפישות עולם- אינהרנטית, פחותה בשמרנות.
השמרנות במהותה עוסקת ב'הוכחת נכונות הקיים', פשטנית, אמונית, מתואם למחשבה בסיסית, ניתנת ביתר קלות להכלה.
הליברליזם במהותו האקדמית, לא בשל פרקטיקת מי שלתפישתו נהנה מקומית מטובין, אינהרנטית, מתנשא על השמרנות.
הליברליזם 'חוגג' את פתיחותו, את נטייתו להתמודד עם רעיונות חדשים, מורכבים, מופשטים, שונים מקונבנציות.
יתירה מזו,
בליברליות אותנטיות מחשבתית קיים ממד 'ויתור', ויתור של מי ש'אוחז' ביתרון לטווח קצר לטובת רעיון שרואה כמקדם בטווח ארוך,
אחרת זו אינטרסנטיות שאיננה תפישתית,
כשחלק מהתגמול על ויתור הוא מתחושת שפע של מי שמכיר בכוחו ועוצמתו,
בשונה משמרנות שרוצה להגדיל עצמה אימפריאלית, ליברליות 'מוותרת' על הנתח המטרה לאפשר למיעוטים לפעול.
