חוויות

משך קריאה כ־ 27 דקות

חוויות מלאווי

  1. מלאווי, המדינה התשיעית בעוניה בעולם. הם טוענים שהם שלישיים.
  2. לא כל מה שיכול להשתבש ישתבש. גם מה שלא יכול ישתבש.
  3. דגל מלאווי – לילונגווה, יש לנו פה אישו:
    1. הדגל הישן, המקורי, סימל את זריחתה העתידית של השמש.
    2. הנשיא הקודם, גרס שהשמש כבר זורחת וייצר את הדגל החדש.
      הוא נחשב רודן ועצמאי ולא שעה למדינות שהביעו נכונות לעזור למלאווי.
      יכול להיות שחשב שהשמש זורחת לו מ(ה)תחת?

      Malawi New Flag
    3. הנשיאה הנוכחית, שהתמנתה עם מות הקודם לפני חודש, החזירה את המדינה האומללה למצב תלות בסיוע החוץ, והקטנת החתירה לעצמאות כלכלית.
      יש כלכלנים מקומיים הגורסים שבכך הנשיאה הסיגה את המצב הכלכלי לאחור, לטובת הקלה מיידית זמנית. כן, היא גם החזירה את הדגל ל-‘השמש תזרח בעתיד’ (ואולי גם, הכניסה לקודם – ‘דע לך, אקס-פרזידנט, שלא מהתחת שלך’).

    התוכלו ילדים לנחש מהו הדגל המקורי ומהו החדש שהונף עד לאחרונה?

  4. ווי־יא־וולי, אין לי מה לעשות בבלאנטייר, התל־אביב – יפו שלהם.
  5. המלאווים מאד נחמדים. מאד מאד. מדיי. בניגוד לאתיופים – באים מלמטה.
  6. הם מתנאים באמירה שהם המדינה היחידה בעולם שמעולם לא התחוללה בה מלחמת אזרחים.
  7. צבעי העור השחור הם מחום שחור עד חום לבן.
    כל המנעד. כולל שחור אפור, כחול, ירוק זית, זהוב, מטאלי, מבריק, נוצץ.
  8. מחסור ושוויון
    • [בשל כרוניות המחסור] ישנה חתירה מתמדת, ישירה, מילולית, ליניקת טובין ומשאבים, כל הזמן, מכל מי שהוא לא הם.
    • מי שאין לו, מבקש אוכל, את בקבוק השתייה, גם ממי שטרם סיים ללגום, כדי שיקבל עליו את הפיקדון.
    • מי שנראה שיש לו, מבקש דלק, מתנות, כסף, שווה כסף.
  9. קשה, לי לפחות, לשמר על אופטימיות פרוגרסיבית ליברלית, נאורה, סוציאלית, דמוקרטית, אוהדת, ככל שהמעורבות גדלה.
  10. דת – מגוון רחב של דתות. מי שאני פגשתי הם נוצרים קתולים. הדת נאיבית, פרימיטיבית, פיגורטיבית, השתייכות סוציאלית, מכמירת לב. את לב האבן שלי לפחות.
  11. צריך למצוא דימוי מקומי תואם לספון אין דה בורשט הסובייטי שניסחתי לתיאור חוסר התגובתיות להנחיות ברוסיה. במלאווי, יש להוסיף את ממד הזמן שיש לגביו פרשנות אחרת, פלואידית.
  12. אז מצאתי – באדיבות פייר, הסיני –
    “לעבוד כאן זה כמו לחלוב מים ממגבת יבשה.”
  13. הקונספט:
    • ישראלי הוציא את רישיון הלוטו,
    • חבר למשקיעים ישראלים,
    • לבעלי מקצוע סינים (הונג קונג),
    • כדי לקחת מעניים רבים את המעט שאין להם – כְּשֶקֶל וחצי,
    • בתמורה לתקווה,
    • להחזיר מעט- 50% מסך התקבולים,
    • לייצר כמה מאות משרות,
    • ולקחת כסף גדול הביתה.
    • בינתיים לאסי לא שבה הביתה,
      והשקעת המליונים מחייבת השקעות נוספות.
  14. מצב הרוח העסקי נד מאופטימיות זהירה לפסימיות משתוללת.
  15. דגליאדה
    • בחצר וילת המשרדים שלושה תרנים הנושאים את דגלי מלאווי, הונג קונג וישראל.
    • דגל מלאווי כפול בגודלו מדגלי הונג קונג וישראל המקיפים אותו.
    • בדרך כלל דגל מלאווי שמוט והונג קונג וישראל מתנופפים.
    • אבל, אנחנו אנשי האונטולוגיה, המתרחקים מסמלים ושומרים נפשותינו מהצמדת משמעויות סימבוליות משערים, שהדגל המקומי הגדול, כבד משא למשוב הרוח הקלה.
  16. אני פה כדי להגשים את החלום. של הבעלים לים של כסף,
    ושלי לאוקיינוס של חוויות.
  17. אחד הזוכים נשאל מה הוא אוהב בהימורים:
    Poverty drives me to play
  18. מיקסום
    • פגשתי את, Felicia Ngoma, סלבריק’ה מקומית, מתחרה ממלאווי באח הגדול, הגרסה האפריקאית.
    • יפהפייה כריזמטית ואמביציוזית חסרת גבולות.
    • את תכונותיה, עם 15 דקות התהילה, מנסה למxם. (לא המציאה כלום. הלא כן?) כולל למצוא חתן. רצוי לבן.
    • מהר, לפני שהתהילה חולפת, היופי מתמוסס. 15 הדקות ארעו לפני שנתיים. שלא תיוותר רק עם הכריזמה. והאמביציה.
    • חוששנו, היא ואני (- היא מאד, אני – איך לאמר – מעט פחות) שלא יספיק לה.
    • יומיים לפני תלונתה הדומה של בר רפאלי, מתלוננת שלא מתחילים איתה.
      כלומר, מאבחנת שצעירים רוצים לתקוע אותה, ואלה שהיא מתעניינת בהם, חוששים שהיא תתקע אותם.

      1. אז נתקעה על ידי ישראלי,
      2. שגייס אותה וכעת מיישמת כישוריה, בהצלחה רבה אגב, בסניף הלוטו הלאומי המלאווי בלילונגווה, בגיוס מוכרני כרטיסי גירוד.
  19. מלכת היופי של מלאווי גוייסה אף היא למכירת כרטיסים.
    • אז (גם) היא נתקעה על ידי (אותו) ישראלי.
  20. אני נגנב.
    כלומר כל הזמן גונבים ממני:

    • חולצה מכופתרת,
    • שתייה מהמקרר,
    • מכונית – נסיעות.
  21. הצורך, המצוקה, אם התושיות:
    • מתארחים אצל זרים שמתגוררים במלאווי שנים רבות.
      הסיפורים זורמים;
    • המְסַפר שם לב שבמפעל בו עובד מפלס הדלק יורד מחביות האחסון.
    • הוא הבחין בעובד הולך באופן מוזר. קרא לו, שאל ‘מה קורה?’.
      העובד השיב ש’הכל בסדר’. “תתפשט.” הורה לו. “אין בעיה” השיב העובד ופשט אל חולצתו. “גם את המכנסיים“. “בחיים לא” השיב העובד.
    • המספר שיסה בו את אנשי הביטחון,
    • הוריד את המכנסיים,
    • ואז נגלה המראה: עשרות קונדומים – מחולקים חינם בכל שירותים ציבוריים, מלאווי היא מדינה עם 70% נשאי איידס – קשורים לו לרגל, שמבחנות, מלאים בדלק.
  22. לוויות זה להיט:
    • הודעה על מות קרוב של עובד זוכה למקלחת גילויי חמלה וחמימות.
    • עובדים לא מגיעים לעבודה כי “יש לווייה.”
    • חדרנית המלון שטיפלה בקיצור מכנסיי לא הביאה לי אותם כמה ימים; היה לה funeral. מינוח שגור. גנרי, סיבה לגיטימית.
  23. יחסי הון־שלטון, הגרסה המקומית:
    • שוטר בשכר, חמוש בגלילון ישראלי שומר על פתח הווילה.
    • שוטר חמוש ברובה סער, יושב בסלון בשעות הלילה.
    • להגשת תלונה על מי שהציג כרטיס לוטו מזויף במקצועיות של בן 9, אני נדרש עלי ידי שוטר לשלם על התביעה. מראש. במזומן. בשחור.
  24. הם רוויי רגשות. קרה לך משהו ינחמו ב- I am sorry
    • בטעות, אנחנו הזרים יכולים לחשוב שהם לוקחים אחריות.
    • בפועל – הם משתתפים בצער. מביעים אמפתיה.
    • אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני לא כל כך מבין את ההשתתפות בצער, ועם זאת כדי לא להבין, לא היה צריך להדרים על מתחת לקו המשווה.
  25. סטפינה
    • הוחלט לקדם אותה.
    • במקום $100 תקבל מעתה $140. לחודש.
    • ביקשתי שתסור למשרדי.
    • סרה.
    • שאלתי על עבודתה. התעניינתי בחייה האישיים, אז היא שיתפה, עניינית:
      • בת 28.
      • נולדה לאמה כבת שנייה מקשר מזדמן.
      • מצאה את אביה הביולוגי לפני כמה חודשים.
      • אמה התחתנה עם אביה החורג,
        • שהעליב אותה,
        • הכה אותה מכות רצח,
        • מגיל 8 ניצל אותה מינית,
        • בגיל 12 נכנסה ממנו להריון, בגיל 19, יום לפני שנסעה לארה”ב אנס אותה לאחרונה.
      • אמה, שלטענת סטפינה ידעה מזה, התגרשה ממנו רק לאחר שאנס את חברתה של סטפינה.
      • כעת האם מגדלת את בתה בת ה- 16.
      • סטפינה רואה את בתה אחת ל- 8 שבועות, בימי ראשון לכמה שעות.
  26. והם הולכים
    • לא ברור לי לאן. במין נינוחות נחושה או נחישות מתונה. קילומטרים. בהודו, הם בסוג של אינסוף גוָוני נירוונה, מנוחה.
    • פה הם הולכים. במונוטוניות בווריאציות מגוונות.
    • ללכת יותר זול מלנסוע. אין מספיק עבור המותרות.
  27. העיר מנגוצ’י. רואה מספרה. כמו שצריך;
    • צריף,
    • פוסטר של ראשים מסופרים – לבחירת סטייל,
    • סינור ורוד תלוי,
    • כבל חשמל אליו מחוברת מגזזה,
    • מראה קטנה. שבורה,
    • תלתלים על הרצפה,
    • וספר כמובן. צעיר נמוך עד גימוד, חמוד ועולץ שמקפץ על ראש המסופר.
      הי“, שואל אותו, “כמה יעלה לי להסתפר?”
      150 קוואצ’ה“- שהם כ־ 60 אגורות ישראליות.
      מה אתם מקפחים פה לבנים זקנים קרחים?”
      צוחק ומתרצה “או.קי., 140 קוואצ’ה.”
      טוב, נחכה שיגדל לי ואבוא שוב.”
  28. Ranger

    מוצא זמן לטייל בשמורת טבע. נוסע קצת על כביש, הרבה על עפר, מגיע. הולך. לא ערוך, בלי מים. מוצא את שומרת השמורה. הגרסה המקומית מדריכת חווי”ה, בערך.
    מרוויחה $60, לחודש. כי היא בחניכה, בהמשך תעלה לכמעט 100. ההורים המרו על אחותה שתלמד, לא יצא ממנה כלום. היא רצתה להיות אחות. אולי מתישהו, בעתיד. אבל יש לה מגורים. חדר. הנה המטבח, מאחור המקלחת. היא מחממת את המים פעמיים ביום ומתקלחת.
    חיפשתי טבע. מצאתי טבע אנושי.

    Ranger's kitchen and bath
  29. התנשאות
    • ברוסיה נחשפתי לחתירה מתמדת של כל אחד להראות שהוא לא חלק מקולקטיב. החצנה מיידית, בוטה של שררה, של מעמד כלכלי.
    • במלאווי אני נוכח להתנשאות המיידית, המפורשת של מי שיש לו יותר על זה עם הפחות.
  30. עיר אפריקאית שובקת חיים עם חשיכה.
    • אין תאורת רחוב,
    • אין בתי קפה.
    • נוסע לצפות באליפות אירופה, אנגליה-שבדיה ב- Doogle’s הבר של המוצ’ילרים.
    • עובר דרך משטח עפר חשוך שמפוזרים בו אוטובוסים הודים חבוטים, מעוותי עיצוב
    • רואה עצם בלתי מזוהה, משטח מוזר נע לכיווני.
    • מזהה מיטה זוגית שנישאת על כריות על ראשי שלושה אנשים צועדים בטור.
  31. כתובת על בית חולים- We Care, God Heals.
  32. אופטימייזר ודרמה קווין
    • משוכן במלון דירות צנוע כללית, מפואר בסטנדרטים מקומיים.
    • בקשתי “ארוחת בוקר ב- 7:45, בבקשה.”
    • למוד קרבות, ניסיון, ותבוסות, התקשרתי כל בוקר ב- 7:30 לתזכר.
    • לא יקרה.
    • גם המפית החובקת את הסכו”מ על ארבעת מרכיביו מגיעה מיותמת או שכולה מלפחות אחד ממרכיביה.
    • היום,
      • לאחר שהתקשרתי ב- 7:30 לתזכר,
      • Yes Sir, will do Sir
      • ב- 7:55 בררתי מה עלה בגורל ארוחתי,
      • Sorry sorry Sir
      • המלצר הפציע ב- 8:00.
      • הנגיש את הארוחה.
      • חסר סכו”ם” עדכנתי את בעל המלאכה,
      • Ah yeh yeh Sir
      • חזר, עם סכו”ם ללא ללא כף לדגני הבוקר.
      • בקשתי כף.
      • לא חזר.
        • יכול להיות שהוא אימץ את קוד מי שמקבל מייל ומניד בראשו, וחושב שתנודה זו כמוה כתשובה מנומקת ומנוסחת היטב?
      • התקשרתי לשאול האם שלום למלצר, לכף ולחלב הקר שמזהה שאף הוא נעדר.
      • Sorry, Sir” התעדכנתי מהחמ”ל “No milk today“.
    • ואני, באמת התורה, צחקתי.
    • אם היינו רוצים פלטפורמה וסטרוקטורה צפויים, מהודקים וסדורים היטב – מצ’עמם – לא היינו, טחוריי ואני, באים לכאן.
  33. סכו”ם
    • סכין,
    • כף,
    • ומזלג.
    • או.קי., גם כפית.
    • ארבעה מרכיבים.
    • זה לא רק שלא מצליח לקבל ארוחת בוקר ב- 7:45, גם כשמתקשר ב- 7:30.
      זה שלא מקבל את כל ארבעת ילדי הסכו”ם. שלושה מלצרים מתחלפים, וכל פעם הפתעה, התנצלות על החסר וריצה להשלמת היוטנסיל האובד.
  34. Sunday
    • אני רשום במלון, שכל יום יש להגיש לי את ארוחת הבוקר ב- 7:45.
    • פרט ליום ראשון. אז אתקשר עצמאית.
    • היום, יום א’, התעוררתי משנתי לצלצול הטלפון ב- 7:30 “מבקש לוודא מתי אתה רוצה את ארוחת הבוקר”.
    • הייתי מאחל להם שהם עושים לי ‘דווקא’, ועם זאת
      1. גם אין לי באישיות את מרכיב הקונספירטיביות,
      2. וגם לא את הנדיבות.
      3. ויש לי סיבות טובות, גם אם נסיבתיות לחשוב שהם מחבבים אותי.

  35. נסיעה מ- Blantyre ל- Mzimba
    למפה מלאה

    • כבישים יפהפיים חסרי שוליים, באמצע ובשולי הכביש בורות.
    • כמו בהודו, הדבר היחיד הסלול הוא הכביש. בין בתים אדמה כבושה.
    • במקומות מיושבים ישנו נדבך (– במקור המקראי, שורת בלוקים אופקית) של מגורים בכל צד של הכביש, במקום יותר צפוף, ישנם שניים או יותר בכל צד של הכביש.
      הביטוי ‘נמתח‘ רלוונטי לכביש. נצתח עד קרעים ומהמורות.
    • תנועת גופים פורצי מתאר
      • משאיות, טנדרים, מכוניות, אופניים, עגלות רתומות לשוורים, כשהמטען, אנשים, שקים, חיות, תפזורת, ביחד ולחוד חורג מהרכבים.
      • אופניים נושאים מערכות ישיבה סלוניות,
        • עם תינוקות קשורים במצנפת על הגב,
        • עם משא על הראש,
        • עם אגד ענפים,
        • או עם גם, גם, וגם.
        • נשים שמנות, תזונה לקויה עתירת פחמימות וסוכרים.
        • אין דבר כזה אשה עם ידיים ריקות.
      • הגברים רזים. הם הולכים, לעיתים רצים או רוכבים על אופניים. הנשים לא, הולכות.
    • נכנס ללילה
      • אנשים צועדים לאורך הכביש בחשיכה מוחלטת, ברור לי שברור להם לאן. לי לא.
      • מדי כמה מאות מטרים מרצדת מדורה.
      • תנועה דלילה אבל יש תנועה. 120 קמ”ש.
      • מדי פעם אני נחבט בבום הבור שלא פספסתי, סתימות שיניי מאיימות להפרד מחוריהן.
      • מכוניות מולי בפנסים בכל הווריאציות: ללא. בפנס ימני. שמאלי. אורות גבוהים, נמוכים.
      • כמו הסיפור על ההוא שרוצה לעבור באמצע, בין שני פנסים, רק שאין פנס ימני
        • משתמש באפריקה בטכניקה שבן דודי בומי, לימד אותי ב-1977 בנסיעה לבאר שבע אחרי קריית גת:
        • בסינוור, לעקוב על השול. בישראל על הימני. כאן השמאלי – הם היו קולוניה בריטית. אין מקום לטעויות.
        • תוצאתית, כנראה שלא טעיתי.
        • הכי גרוע אלה המסנוורים.
      • האוטו רועד. ההיגוי דפוק לגמרי.
    • לא מומלץ לנהוג. בוודאי שלא לזרים. אם זר פוגע במקומי, עליו בהנחייה של מקומיים, להימלט ולהגיע לתחנת המשטרה. אם לא, יש סיכוי רב ללינץ’ המון.
    • בצדי הדרך מוצעים למכירה כל מני חיות, חיות ומתות – עופות מנופפים, עופות שמוטים, שפנים אחוזים באוזניהם.
      tomato
    • דוכני עץ עליהם פזורים פירמידות עגבניות, או בוטנים, כתכשיטים.
    • נסעתי לסגור משרד שלנו
      • ביצועים על הפנים, מעילה של מליונים (בקוואצ’ה.)
      • מה יהיה עלינו?” שאלו העובדים, לא בטון מתרפס. אני מיידע בעומק הצרה.
      • מנהל הסניף פונה אלי ב- sorry, sorry, sorry to bother you, can I get ששים ומשהו סנט, לא אכלתי צהריים?
    • נעצר כל כמה עשרות קילומטרים במחסום.
      • אוטו מפוצץ בתכולת המשרד שסגרתי.
        Lee-Enfield Mk 1 (1903)
        Lee Enfield
      • השוטרים חמושים Lee-Enfield שיוצר לראשונה ב- 1895 ונחשב ככלי הנשק הוותיק ביותר בעולם שעדיין נמצא בשרות פעיל. שואלים על תכולת המכונית העמוסה.
      • אני משחק את המשחק. מי ימצמץ ראשון, וינטוש את האג’נדה המקדמית.
      • הם שואלים האם יכולים לקבל משהו.
      • מציע להם להשתתף בלוטו.
      • עיניהם אורו, מצפים לקבל משהו.
      • שולח אותם לרכוש. אם לא ירכשו איך יזכו?
      • אחד אף בירר מפורשות על כסף
        • הייתי נותן – ועם זאת שיחוד שוטר, זה טרם ניסיתי,
        • ועם זאת, זה כמו שלא ניסיתי סמים והימורים:
          1. היה פעם רציונל, מוצק,
          2. כעת, כבר לא זוכר למה.
  36. Explicit
    • הנסיעה ארוכה. לבד.
      מנסה להאזין לרדיו מלאווי.
      מכיוון שהמכוניות מיובאת מסין, סקאלת הרדיו עד 90 מה”צ, גם פריסת וכיסוי הרדיו המקומי לא משהו, רק מדי פעם מצליח לתפוס קצה שידור.
      מתביית על דיון תקציב בפרלמנט.
      הדובר גורס ש’יש לכבד את ההחלטה להיטיב את תנאי הכליאה של האסירים‘. ‘זו חובתנו המקודשת‘ מוסיף, ומסיים בשוס – “you can never know who will be there next.”
      הם צוחקים.
      מנהל הדיון מאחל לדובר שזה לא יהיה הוא. נראה שלחלקם יש הומור. או לפחות מודעות עצמית.
  37. כריס, איש הרכש, עוזב. מצא משרה משתלמת יותר מ- $60 לחודש שמרוויח אצלנו.
    בשבוע האחרון, סוגיה כאובה שנסחבה חדשים הגיע לפתרונה, היה לו חלק בכך.
    הוא הוציא מייל שמכריז ‘הר הבית בידינו‘, ואץ לממש אקזיט:
    הוא כתב לקיסר הסיני, בפסקה השנייה לאחר זו המכריזה ש’לאסי שבה הביתה‘, כלומר הבעיה נפתרה, שהוא מבקש לשמור את מכשיר הבלאקברי הישן שיש לו, כדי ש’ינצור את זיכרון הסיני שהיטיב עמו.’
    הסיני, שאותו לא עשו בסדנאות היזע ברבע דולר, עונה לו שה – COO, כותב שורות אלה – יקבל את ההחלטה.
    אז סיאואואינו (לא) מתבלבל ועונה, שאכן אני מעריך את עבודת הרכש שלו מאד ואף ביותר, ואפילו שוקל להמליץ עליו כאיש רכש למשרד הביטחון הישראלי, ועם זאת, אינני מתכוון לחלק את משאבי החברה, שכן אלה במחסור מחד, ומאידך אם יחולקו כאן – אהיה חשוף למטר בקשות מנחשל. ו-מקווה שכריס הנבון יבין, יקבל, וייהנה מחיבוק הפרידה, שאחבקו שכן “חיבוק, לדעתי, שווה יותר.”
    כשפגשתי את כריס בחצר, שאלתי אותו אם מעריך את כנותי – “לא” צחק.
    כמאמינים האדוקים בביאת המשיח המבקשים את פירעון הלוואתם טרם בוא המשיח, כשחזר למשרד, קראתי מייל ממנו ‘האם יוכל לקבל אופניים’.
    צ’ארלס הסיני דווח שכריס ביקש ממנו את האופניים.
    מה אתה ממליץ לעשות?” שאלתי את צ’ארלס “תן לו” השיב.
    או.קי., היה אתה הטוב, לך לכריס ואמור לו ששכנעת אותי לתת.”
  38. במלאווי שומר חמוש צמוד לכל כספומט
    • כנראה שיש מי ששודד את מושכי הכסף,
    • בחישוב כולל, נראה שעלות השמירה נמוכה מהרווח שבשרות.
      dickmann at shoprite
  39. התוכלו ילדים, לעזור לגלות מה מוזר בתמונה? האם:
    1. ללבנים בתמונה אין צוואר?
    2. האם ללבן בחליפה אין עניבה וחולצתו בחוץ?
    3. האם הייתי צריך להגיע לאפריקה כדי להתנוסס הכי גבוה בסצנה?
  40. סרקאזם לוקלי; אני מאחל לעובדים:
    Wishing you lots of weddings, and no funerals.”
    כמות הלוויות פר קפיטה לעובד הוא משהו שאני לא מכיר.
  41. חמלה
    • המלצת המקומי
      • נסעתי לצ’יקוואווה – מרחק 100 ק”מ,
      • עם אייזאק, מנהל המכירות שמערבב אותי כל הזמן,
      • בשילוב של הקלה רוחנית, עם פרקטיקה ארצית,
      • שאלתי אותו מה היה קורה באפשרות הכה סבירה שבמהלך הנסיעה אפגע בעז חוצה, או חמור יותר – באדם.
      • אייזאק השיב בנחרצות של מי שיודע שמקרים כאלה הם חיזיון נפרץ – “ממשיך. לא עוצר, ממשיך.”
      • הוא הסביר, שיש סיכוי שאם איעצר יעשו במכונית ובי שפטים, ואבסורדי ככל שיהיה, אצא בזול יותר אם אהרוג מאשר אם אפצע.
      • והוסיף, שאם אני חושש שראו אותי, או אם החמלה מציפה אותי, עלי לנסוע לתחנת המשטרה הקרובה. שם מקובל שהפוגע קודם יגיע לתחנה טרם הגשת סיוע מסיבות המובנות של שלום הפוגע מזעם ההמון.
  42. הזרים
    • הצטרפתי לפורום זרים שמתכנס ביום חמישי במועדון Mustang Sally,
    • ארבעה דרום אפריקאים, ובריטי;
      • Rob בעל המקום,
      • שמנסה למכור לי אותו.
      • הגרסה הבריטית, המהוהה, של יו הפנר,
      • כ-בן 70,
      • היה הבעלים של רשת מועדונים באנגליה,
      • בא לפנסיה לפרישה במזג האוויר המושלם של בלאנטייר.
      • מעולם לא ראיתי את עיניו – מרכיב משקפיים שחורים אטומים,
      • קו השיער שלו אף נמוך משלי, ועם זאת פדחתו מכוסה לחלוטין בשיער שחור שמועבר מהעורף בנחישות ועורמה.
    • מייק הדרום אפריקאי, סיפר שחזר אתמול לעשן אחרי שהחליט שלשום להפסיק וזאת לאחר שלושים שנות עישון, מפני שפגע עם מראת מכוניתו, שנשברה, ברוכב אופניים.
      • לא הוא לא עצר.
      • גם לא דווח למשטרה, מטעמים זהים.
      • השיב את רוחו בסיגריות.
  43. ו-כן, שמעתי ממקומי את המשפט
    אתם המערביים הבאתם את הרעיונות הליברלים והיפים שלכם לכאן, ואתם לא מבינים שעשיתם נזק – למקומיים אין תודעה דמוקרטית, הם אינם יכולים להכיל רעיונות אלה, ומצבם הורע.”
    אז, מצער כל שיישמע ומקומם ככל שייקרא, לא בטוח שזה לא בלתי נכון.
  44. חדרנות
    • אני סובל משלשול בנזונה.
    • ב- 9:30 החדרנית נקשה בדלת.
    • היא הרי צריכה לנקות.
    • פתחתי, ואמרתי לה שעוד 20 דקות אתפנה.
    • לפני שיצאתי היא נכנסה.
    • היא התחילה במלאכת החלפת המצעים, והודעתי לה שעוד יומיים אצא ממלאווי.
    • היא ברכה אותי, שהאל ישמור עלי.
    • נהלנו דיון תיאולוגי
      • אמרתי שאינני שם את מבטחי באל – לא יודע מי הוא ומה הוא, ומעדיף לסמוך על עצמי.
      • אבל y, היא תמהה.
      • הזכירה לי נבונים ממנה מעט ומשכילים הרבה, שבטוחים כמוה שביטוי לחוסר אמונה הוא סוג של התרסה, וכפירה בבטוח ובמוכח.
      • הזכירה לעצמה איזה כוחות היא שואבת מהאמונה והוכיחה לי ש: לא היתה לה עבודה, התפללה, והנה יירטה משרה זו.
      • כלומר, אלוהים עובד אצלך?” תמהתי באזניה.
      • היא כמובן מבלבלת בין מה שהיא “יודעת” לבין מה שהיא “מאמינה” אבל זה כולנו.
    • בצאתי, הזכרתי לה שבקשתי ארבע מגבות, לא שלוש או שתיים.
    • כעבור שעתיים חזרתי לתת באסלה.
    • מצאתי את החדר באותו מצב צבירה כפי שהותרתי אותו.
    • כעבור עוד שעתיים חזרתי לסיבוב נוסף – נותרה מגבת אחת, ממקודם, שהותרתי לא משומשת.
    • Sorry, sorry“, אמרו לי בקבלה.

 

5 ביולי 2012

פרקים נוספים:

  1. חוויות
  2. תובנות מקומיות
  3. הסינים
  4. מיילים, מלים ומלמולים סדנאת תקשורת רב תרבותית
    1. בצקות אינטר-קונטיננטליות
    2. לקח, שיעור, למידה והפנמה
Share

הערות? אשמח לתגובתך