משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
לא פוליטיקלי קורקט
ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.
לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.
שוטטתי בשוק הדגים, ובמסעדות הצמודות אליו. עשרות מסעדות, אחת ליד השנייה, שההבדל ביניהן, בטוחני מאז'ורי, אם בעליהן יישאלו, ולי בתור לקוח אין דרך לדעת.
סוגיה זו, טופלה על ידי כך שבפתח על מסעדה הוצב גבר עם מניירות נשיות מוקצנות – Effeminacy, אינני יודע מה המינוח בעברית – אוחצ'ה/יות? באופן שאין נשים שמתנהלות כך – שתפקידו להפעיל לחץ ווקלי מאופיין אגרסיבי עד כדי לחץ פיזי, כדי לדחוף לקוחות למסעדת בעליו, ולתחוב פרמיה למשכורתו. וזה היה יותר משעשע ממעיק, ונכנסים למסעדה של הפרומוטר שספח הכי הרבה אהדה שמוססה את ההתנגדות, שכן האוכל, הוא לא פקטור להחלטה.
מניח שאם הייתי שולייח את קורות חיי לא הייתי מקבל את המשרה.
2018, מחפש קרם גוף מסויים. נכנס לחנויות שמפונים – לא יודע איך לקרוא לחנויות של ליפסטיקים, פרפומים, פודרות, שמפו, סבונים, לאקים, מברשות שיער ושאר מוצרי תמיסות ומוצרי טיפוח.
אי אפשר לפספס את נוכחות הגברים הנשיים, על איפורם הכבד, גבותיהם העשויות, המבטא האופייני והנכונות יוצאת הדופן לשרת עם דוק ההומור המרושע.
יכול להיות שעבורם לעבוד בחנויות אלה הוא כשל מי שתחביבו טיסנאות ופתח חנות מטוסים להרכבה?
ולא מצליח להשתחרר מכמה סבלו מאדוות הצער והאכזבה שהסבו למי מקרוביהם שלא יכלו לקבלם, ורחוקים שהתעמרו בהם על מובחנות התנהגותם שלא יכלו לשאתה.
בערוץ PBS למדתי שבני מיעוטים שחווים הטרדות מסביבתם באים הבייתה ומתנחמים אצל בני משפחתם.
חד-מיניים חשים שונים. בטווח הזמן שבו שונותם מוחוורת להם, עד שמנוסחת לעצמם, מניח, מותירה את רישומה על מבנה האישיות.
בקבוצה החד מינית הגברית ישנה תת קבוצה, של התנהגות נשית מוחצנת. וזו הקבוצה המעניינת. קבוצה זו, אני מניח, סופחת תועפות התעמרות מסביבתה העויינת, ואני שומע שגם מחד-מיניים, שמתלוננים שקבוצה זו מחילה בעיני החברה את סטריאוטיפ ההתנהגות המאובין גם עליהם.
חווייתי לשמע דיבור אופייני זה הוא מין ציפיה מצבקשת בלתי מתממשת של 'די, הנח לעצמך', בייחסי לצורת ביטוי זו, לטון המוקצן, האינטונציה, להדגשים, אימוץ טונציה מלאכותית, ומתוך כך מעיקה [משהו, לא באמת ולא מאד.]
ועם זאת, לך דע היכן הפער בין תחושת האוזן השומעת תעוקה לבין מידת האותנטיות הנהגית, נושא שמניח שנעשו עליו מחקרים רבים בלימודי מגדר, ועדויות של בעלי טונציה זו שמשוכנעים שזו טונציאתם האותנטית.
