לא פוליטיקלי קורקט
ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ . ד., ס. ש. וידידי האמן, לבקר את ב. ג. שעבד במנילה, פיליפינים.
לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד הקטבים נקבה ––זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.
שוטטתי בשוק הדגים של מנילה ובמסעדות הצמודות אליו. עשרות, אחת ליד השנייה, שההבדל ביניהן, בטוחני – מאז'ורי, אם בעליהן יישאלו, ולי בתור לקוח אין דרך לדעת.
סוגיית אי הבידול זו, טופלה בכך שבפתח כל מסעדה הוצב גבר עם מניירות נשיות מוקצנות – Effeminacy, אינני יודע מה המינוח בעברית – אוחצ'ה/יות? באופן שאין נשים שמתנהלות כך – שתפקידו להפעיל לחץ ווקלי מאופיין אגרסיבי עד כדי לחץ פיזי במטרה לדחוף לקוחות למסעדת בעליו ולתחוב פרמיה למשכורתו. וזה היה יותר משעשע ממעיק. נכנסנו למסעדה של הפרומוטר שספח הכי הרבה אהדה שמוססה את ההתנגדות שכן האוכל – לא פקטור להחלטה.
מניח שאם הייתי שולייח את קורות חיי לא הייתי מקבל את המשרה.
2018, חיפשתי קרם גוף מסוים. נכנסתי לחנויות שמפונים – לא יודע איך לקרוא לחנויות של ליפסטיקים, פרפומים, פודרות, שמפו, סבונים, לאקים, מברשות שיער ושאר מוצרי תמיסות ומוצרי טיפוח.
אי אפשר לפספס את נוכחות הגברים הנשיים, על איפורם הכבד, גבותיהם העשויות, האינטונציה האופיינית והנכונות יוצאת הדופן לשרת עם דוק ההומור המרושע.
יכול להיות שעבורם לעבוד בחנויות אלה הוא כְּשֶל מי שתחביבו קפה ופתח חנות למוצריו?
ולא מצליח להשתחרר מכמה הם סבלו מאדוות הצער והאכזבה שהסבו למי מקרוביהם שלא יכלו לקבלם, ורחוקים שהתעמרו בהם על מובחנות שלא יכלו לשאתה.
בערוץ PBS למדתי שבני מיעוטים שחווים הטרדות מסביבתם באים הבייתה ומטצאים נחמה אצל בני משפחתם.
חד-מיניים חשים שונים. בטווח הזמן שבו שונותם מוחוורת להם עד שמנוסחת לעצמם, ואניח, מותירה את רישומה על מבנה האישיות.
בקבוצה החד מינית הגברית ישנה תת קבוצה, של מניירות נשיטת מוקצנות ומוחצנות. וזו הקבוצה המעניינת. קבוצה זו, אני מניח, סופחת תועפות התעמרות מסביבתה העויינת, ואני שומע שגם מחד־מיניים שמתלוננים שקבוצה זו מחילה בעיני החברה את סטריאוטיפ ההתנהגות האופייני גם עליהם.
חווייתי לשמע דיבור אופייני זה הוא מין ציפיה מתבקשת בלתי מתממשת של 'די, הנח לעצמך', בייחסי לצורת ביטוי זו, לטון המוקצן, האינטונציה, להדגשים, אימוץ טונציה מלאכותית, ומתוך כך מעיקה [משהו, לא באמת ולא מאד.]
ועם זאת, לך דע היכן הפער בין תחושת האוזן השומעת תעוקה לבין מידת האותנטיות הנהגית, נושא שמניח שנעשו עליו מחקרים רבים בלימודי מגדר, ועדויות של בעלי טונציה זו שמשוכנעים שזו טונציאתם האותנטית.