מינורי ב-פרימות

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

זכיונות ויוצרים

היום דברתי ארוכות עם גאוות חיי.
עדכנה אותי בדברים הכי חשובים (לי) שיש.

שיחלפנו תובנות על מכרים. מול אחד מהם – הזוי/ off the grid/ירד מפסיו או שמעולם לא היה עליהם – נקטה ב'פָּרוּם'.

חזרה על הביטוי ואמרה ששאלה אותו ממני.

אוה, אז אכביר לה מהיכן אני שאלתי אותו – מי שמנפיק לי קרדיט על מה שלא מגיע לי, לא נותן על מה שכן.

ב- 1988 הגעתי לישראל לביקור, אחרי עוד-מעט-ארבע-שנים בחו"ל. ידידי האמן, להלן ה', התלווה אלי לבקר את סטאלין שדר ברחוב רש"י.

לכם סטאלין זה הרוסי ההוא עם השפם מגאורגיה. זה שלימד את הגרמני איך הורגים יותר אנשים – גם מבני עמו, איך מתמנים קודם ושורדים עד אחר כך, איך מסתלבטים על המון תודעה דמוקרטית נמוכה ואיך שפם באמת צריך להיראות.

א.ל., הוא השם הכי גנרי שקיים בעברית.
סירקה 1976, בחצר בית הספר, מ.מ. הדביק לסטאלין שלנו את הכינוי ללא שום הסבר או הצדקה ידועה. השם נדבק לא., כמו שמן לפלאפל, כמו תפישות ימניות לחשי מודרות, קורבנות, נחיתות (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.)

קיצור, עלינו לסטאלין. בסלון ריצדה טלוויזיה של פעם (סילורה? אח… כמה זמן הגיתי את שם המותג הזה) ובמסך זוג מתנה אהבים. יעני מזדיינים.

ואין להקל בכך לא ראש ולא כל איבר אחר, שכן, פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה, אבל בבית פרטי בישראל? אמנם פורנוגרפיה רכה, במגזינים, הגיעה לישראל ואפילו דווח בעיתונים שהאמריקאים שלחו פלייבוי לחיילים ב- 1973. והיה גם קולנוע מרכז ואולי עוד, וכשההורים של ס.ש. לא היו בבית הוא הקרין 8 מ"מ. אבל פורנו בטלוויזיה? ביתית? וואלה, (מבחינתי) לראשונה. בישראל.

ה' התרשם – כבר אז הוא היה פסיכולוג – עטה ארשת מהורהרת, זקף סנטר וספק תהה – הוא פילוסוף לא קטן, ספק ייעץ – בהמשך שגשג כיועץ ארגוני, maybe חָס – הוא חמלן לא קטן, על הנערה הנאנקת – אינגה? חנה שיגולה?, בחן את מלאכת התופר והפטיר בדאגה "שתזהר שלא ייפרם לה התחת."

__________

גילוי נאות
למען היושר אינני זוכר אם אמר "שתיזהר" או "שייזהר".

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

כותב למחייתי, לא לפרנסתי.

הערות? אשמח לתגובתך