מינורי בהיברידיות

משך קריאה כ־ 1 דקות

תמיהה

סתיו, שבת אחר הצהריים,
השעות הקסומות של תל אביב,
עובר רכוב על אופניי בכיכר הבימה,
רואה
גבר חבוש כיפה
נראה מתפלל,
קורא (כנראה) את התפילה מהסלולר.

האם להעריך את האינדיבידואליות
לאהוד את הייחוד,
להעריך את הפרוגרסיה הליברלית המופגנת,
להתלונן על שומר שבת מפעיל סלולר מסיבות דתיות,
או להתפעל מהפגנת מדרג ערכים מתנגשים?

אז זהו, שהאקלקטיות נאה בעיניי,
ופחות
כשהיא רתומה לאֱמוניות, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית, כמיהה לקהילתנות, היררכיה, לסמכותנות, להחלת צביון ציבורי,
שהם מאפייני ימין
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך