מינורי בנוסטלגיה, המשך לעדכון

משך קריאה כ־ 2 דקות

ג’נטריפיקציה ניו יורקית

חזרה

אז יש המשך להתרחשות.

http://www.cnbc.com/2016/08/09/self-proclaimed-genius-combs-profits-from-beard-boom.html

מודיע לבריסטה עם הפירסינג, נזם אף – לא נחשפתי למי’ שלטעמי’ התוסף מחמיא לה, אולי בגלל זה אני דר ביוחנן הורקנוס ולא בבדפורד – שאלך לכמה דקות ואותיר את המחשב. מאשים את עצמי ב’דעות קדומות’ בכך שאני מופתע לשֶמע אמירתה הוולונטארית, רכה ומנומסת, ועם זו הנחרצת ש’אשים עין על המחשב’ ואני, פִּיס אוף שיט שכמוני, הולך לאכול בייגל משובח במקום אחר.

הצלם שלנו, ירמיהו, או Jeremiah Newton מסתבר, חוזר עם ידידו המקועקע עד לשד עצמותיו.
הוא פורף בטקסיות מיומנות את סלסלת כיפה אדומה המשמשת לו כתיק כְּלֵי צילום, פורס את תכולותה – מבחר מצלמות ילדותיות משעשעות.

ואז קרה הקסם; כבדרום אמריקה לראשונה – שם אינדיאנים עבותי שיער פדחת, נטולי שיער פנים וידיים, ליטפו (בידיים מזוהמות, קיבינימט) את פדחתי החלקה, פני וידיי השעירים. וכשלא כבגן חיות, כנראה שאני עניינתי את האובייקט גם כן.Jeremiah Newton

הבחור מושיט לי תמונונת שצילם אותי, אומר לי לאחוז אותה באופן מסוים, ומצלם אותי בתנוחה במצלמה שלו.

אני איכשהו די נבוך מהסיטואציה – מעצם זה שפנה לתת לי משהו,
מתעשיית,
ואומר לו, wait a second, can you take a picture in my trade mark position?

אני שם יד כבדה ופולשנית על המקועקע, וירמי שלנו מצליים.

 

מינורי בנוסטלגיה

Share

הערות? אשמח לתגובתך