מינורי בחירוב מסיבות

ובנדיבות

חבר הוזמן לפעילות כלשהי.

השיב:
"תודה. הייתי מצטרף בכיף, אלא, שאנשים חוגגים לעצמם ימי הולדת (77) ותוקעים לי ת'שבת."

אני, שלא יודע למי נחגג מתערב:
"מסור כאן ועכשיו, 'עד 120 לחוגג.ת' וכן, קבלת פטור מחגיגת הולדתי שלי ב 2037. עם כזה חשק להגיע, גם אם אזמין אותך ליום הולדתי ה 77, אנא, אל תבוא."

"לשלך אני רוצה להגיע. מת לראות אותך בן 77."

"פולני שלי, אני מעריך, אפילו די מקווה, שאמות קודם, לא אגיע לעונג הזה.
תן עוד קצת לצחוק, ו'יאללה תן לגמור עם זה'.

את כל השנים, 77 פחות שנת מותי מוריש לכם,
בחלוקה שנתית שווה, את השארית מחלק לנזקקים."

"אתה איש נדיב" הסתלבט עלי.

"האמת- לא נדיב.
בטח לא כמו שהייתי רוצה.
לתת חול ולתייג כ'זהב' זו לא נדיבות.
למסור שנים שאני לא רוצה למישהו אחר – נדיבות, זה לא.
כתרומת גופה לאחר מןות – מתבקש, לא נדיבות.

נדיבות:
מתן לאחר,
במודע,
טובין, אנרגיה
– תשומות תודעתיות כזמן, כסף, אלמנטים בעלי ערך לנותן –
כששיעור מהתמורה לטובין הניתן הוא סיפוק ההנאה מעצם הנתינה, המשלים את הנאת הנותן מהערך הריאלי הישיר החסר."