לאחר שהערינו את המסבחה החד-פעמית של עלי קרוואן, בני ואני לגמנו בפוש השקשקים בירה מצוננת היטב.
מבוסם, שכן לא יודע לשתות, הובלתי לחנות ענתיקות ממול.
ממוללים את החפצים עם הבעלבית.
"איזה דברים מופרכים שאני לא צריך אתה יכול למכור לי במחיר מופרז?" אני מקדים.
"תגיד איך אתה יודע לנקוב את המחיר בקנייה, ובמכירה?" אני מקשה.
ההוא לא מתבלבל ונותן לי את הסיפור הבא:
יום אחד מגיע אלי חבר הביתה.
הוא מתפעל מהבית ושואל "מאיפה הבית?"
"זה מהכלב" אני (המוכר) עונה לו.
החבר עולה קומה, רואה בריכה בתוך הבית "ומאיפה זה?" הוא שואל.
"זה מהכלב" אני עונה.
פתאום הוא רואה את אשתי יוצאת מחדר השינה.
הוא מתפעל מיופיה, ושואל- "מאיפה היא?"
"גם היא מהכלב." אני עונה.
"כמה אתה רוצה על הכלב?" הוא שואל.
"תביא מליון והכלב שלך." אני עונה.
מסכמים, משלם הולך עם הכלב.
כעבור שבוע חוזר החבר ואומר-
"אל תשאל, חרא כלב, מחרבן בכל הבית ואוכל את הרהיטים."
"ששש…" אני משתיק אותו "אם תשמיץ איך תמכור אותו?"
