[…] מנהיג מושא הזדהות, מעבר לפונקציה חברתית מדינית. […]
[…] הנהגה אהדה מקדמית, אסתטיקת התנהלות – דחיית ביקורת. […]
[…] צריכת דיס-אינפורמציה, המון אמצעי רגשי לתחזוק מנטלי. […]
[…] תקשורת אמת, אצילות, רהיטות, רציונליות – פריבילגיה אינטלקטואלית מתנשאת. […]
[…] פתטיות אי-הבנה, שדרישת כבוד לערכי ימין – מניבה לעג. […]
[…] דמוקרטיה דיקטטורת פריבילגים בשם פרולטריון חש מודר. […]
[…] הנהגה סולידריות המנהיג – לעצמו; הוא ליבת הרעיון, מגן הקולקטיב. […]
[…] דבקות בפורמליזם כתחליף למהות, כשנוגדת אג’נדה. […]
[…] אינטלקט אימוץ פרקטיקת מנהיג כאידאולוגיה. […]
[…] אינטלקט תודעה יוצרת הווייה – טעינת מלל במשמעות מיסטית. […]
