נתניהו ולפיד | צילום: מרק ישראל סלם http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?0r9VQ=GLKG
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
אני נפעם מהעובדה שיש מאסות מצביעי לפיד.
שקונים את דבריו. מתייחסים אליו כאל כאלטרנטיבה שלטונית, נשאפת, רצויה, גם אם ההסתייגות "כדי להחליף את נתניהו."
אני יותר נפעם מזה שיש קונים לדברת לפיד,
מאלה שקונים את תוכן דברת נתניהו.
מכיוון שלפיד הוא
- אפס נקודה משהו נתניהו, כלומר נתניהו בהקטנה מבחינת סט תפישותיו וערכיו,
- בצידוד התיימרותי,
קהליהם האמוניים, לאומניים, מתכנסי קולקטיביות, כרויים מאותם מחצבים דיאלקטיים.
השוני הוא כיוון ההתיימרות – לתחכום, השכלה, תרבות, סלידה ממה שלא.
בוחרי לפיד,
שנזהרים לא להיתפש כמקבילה הלפידיסטית לביביזם הפושה במחוזות שאינם רוצים להיתפש כדומים להם,
מזכירים לי מזרחיים מסויימים, שחשוב להם להיות מובחנים מְערבים, שמא ייחשבו דומים להם, בעיקר בעיני עצמם.
לבוחרי לפיד חשוב להתרחק מהייצוג של מצביעי ימין ה'בייס', הנתניהוהי.
כמצביעי ליכוד תומכי נתניהו
בצביון מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, אורן חזן, הצל, שהצבעתם היא מימוש זהות בעיקר על דרך השלילה – 'מה הם לא' על מצע אמוני לאומני מתכנס קולקטיביזם, שוחר מדינה חזקה וסנטימנט רגשי מוחצן בהקשרים אלה,
מצביעי יש עתיד – נוהי לפיד,
הם בעלי ערכים דומים, מצביעים הזדהותית למימוש ערכים חופפים, ועם זאת הזהות, על מימושה להתבדל להיות מתוחכם, מתון יותר וישיר פחות.
חשוב לי
ללמוד לראות היכן אני טועה, מה אני מפספס, מבקש להינצל,
כשאינני רואה הבדל מהותי בין מצביעי יש עתיד והליכוד, לבין נניח הצל, כארכיטיפ:
היכן ובמה שונים, מהותית, ערכית, בתפישות יסוד,
פרט לשפה, התכווננות ההתיימרות התרבותית?