לו הייתי חפץ

משך קריאה כ- 1 דקות

יש לי חבר,
מתלונן שנשים מחפצנות אותו-
הוא מוחפץ על ידי נשים,
חוזייר – נשים רואות בו חייפץ,
מבחינתן הוא

  • סַפָּק חוויה אינטלקטואלית,
  • מַצָּג פלניטריום רגשי,
  • נַפָּק תענוגות אירוטיות.

מאז בגרותו.
עד עצם היום.
הזה.

יש בו מין החפיצות המתבקשת-

  • איכויות התוכן,
  • הרצון, המוכנות, אם גם רק בתנאיו,
  • התנאים הסביבתיים המאפשרים.

 


אני,
בשונה מהאיש,
חוויתי חברים, מכרים, שחפצנו אותי.

חלק מהיחסים עם חלקם, מי יותר, מי עוד יותר, ומי לא, הם

  • ראו,
  • צרכו,
  • צרחו,
  • בקשו,
  • דרשו,
  • תבעו,
  • לא אלצו
    [לאלץ כולל את המאולץ, ולי לא נאה לעשות משהו בניגוד לרצוני,
    בוודאי שבמחוזות התודעתיים, שלי, של אחר]
    אך ניסו כמיטב תודעתם

לקבל הכשר תקיפות רציונלית ל-

  • תפישותיהם,
  • גחמותיהם,
  • תאוותיהם,
  • רצונותיהם,
  • יצריהם.

כאחאנא”ר חף מרומנטיקה, כמי שמצפני ההתכנסות הנורמטיביים שלו ב- idle,
אני בהחלט מעריך בקרת מציאות רציונלית לא רק נורמטיבית.
לא מעניין.

המעניין הוא אותם המקרים,
שבינם לבין רציונליות- [אני אינני מזהה] דבר;

  • אותם מקרים
  • שהעצובים שבהם הם התנהלות לא רציונליות כתוצר חרדה, חשש,
  • מקרי הביניים- תולדת תפישת ערך עצמי ירודה,
  • ועיקר המקרים של התכנסות-לנורמטיביות-אפילו-לא-זוכר-למה.

ואני-

  • הרגזתי,
  • הכעסתי
  • עצבנתי,
  • ביאסתי,
  • איכזבתי,

כשלא

  • סיבנתי,
  • הלבנתי,
  • תיקפתי,
  • תמכתי
  • או שיתפתי פעולה

עם מה שלא נראה לי, כעומד באמות מידה רציונליות,
ובעוונותי, oh boy, בחטאי,

  • לעגתי,
  • בזתי,
  • הגחכתי
  • הנמכתי,
  • צחקתי

לנסיונות.

ועל כך, כמובן, אינני מלין.
אפילו, כאותו חבייר מחופצן, די נהניתי מכך.

וכל חפצי להבין, אם גם חפנתי השערות לא מעט, מה המחפצנים איתרו, כשפנו אלי

  • כמכשיר,
  • מלבין,
  • ממצק
  • נוסך סבירות.
Share

הערות? אשמח לתגובתך