נסיגה חד צדדית

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

מכיוון ש’אין עם מי לדבר’,
והשהייה שלנו בשטחים ממיטה על ישראל יותר צרה מאשר תועלת,
יקרה מדיי, בנפש, בכסף, בכוח אדם,
יש לבצע נסיגה חד צדדית, בהסדר מול האמריקאים.

זה, לדעתי, מה שהיה צריך להיעשות.

אני לא בטוח, אני מניח בסבירות גבוהה, שזה גם יקרה,
מסיבות אורגניות, של ‘התפתחות’, חיוביות,
או,
כחלק מאסון, תמורה עולמית, שדינמיקת ההתפתחות תזמן.

הגישה של ‘יש לשמור את השטחים’ לטובת הסדר עתידי, כקלף מיקוח אסטרטגי, כטובין טקטי לא ישימה מול הפרטנר, בטח שלא בהעדרו.

גם בהיותו הפרטנר הוא לא יישות אחודה שמאגד את אידיאולגיית קצוותיו הפרומים.

הכבדת הענישה על המפגעים הבודדים, נשים וילדים לא מהווה ‘הרתעה’ שכן הם לא מסכנים את חייהם במעשיהם, הם מבטיחים את מותם בפעולתם מאיינת את ממד ה’ההרתעה’ ובה בעת את מהות ה’טובין’ שניתנים למשא ומתן.

אם משהו יקרה בסופו של דבר,
[אם ישנה האפשרות] עדיף לנהל את קרותו, היותו, באופן יזום מאשר לתת לו להיות נכפה.

 

Share

הערות? אשמח לתגובתך