שימוש מרחיב, מפחת
לאחרונה נעשה שימוש רב במילה 'רק'.
במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב'רק' שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה.
"התחזית: ארה"ב תציף את העולם בגז נוזלי – ולחץ המחירים רק צפוי לגדול"
מה הצורך כאן ב'רק'?
"רק אנחנו, ׳המחנה הדמוקרטי׳, נעצור את הרס הדמוקרטיה ואת השחיתות. בלי שלטון הליכוד. זה בטוח."
אחרים לא יעצרו?
מה יותר חזק, אותנטי, מעורר אמון, נשמע אובייקטיבי, מהימן,
"באמת, מאז ש… המחירים רק יורדים"
או
"מאז ש… המחירים יורדים"?
לדעת אחאנא"ר שכמותי, מתיחת ה'רק' משימושה כמבחין מאפשרויות אחרות, בעצם מפחת מסר, מעורר היסוס, ערעור.
