אני קמצן. אופטימייזר.
לפני עזיבתי את אחת המדינות הנחשלות באירופה, נשארו לי איזה תריסר שקלים, בכסף מקומי.
נכנסתי לתחנת דלק למלא בהם פחות שני ליטר.
הזמן? אין לו באמת ערך.
מבחינתי ניהול תשומות.
מניעת ה'חבל'.
האמת?
מניח שזו התנייה התנהלותית טבועה.
היצע ההסבר הרציונלי לה הוא כפחיות המקרקשות אחרי האוטו-חתן-כלה.