אמוניות > לאומנות > אינדיבידואליות, פירוק מבנים קהילתיים
על פי התחזית בדיאגרמה המצורפת, נראה, שקצב נטישת הקהילות החרדיות גדל ומואץ ביחס להצטרפות אליהן.
להערכתי, שאינה מגובה אמפירית, קהילות חרדיות בפרט ובמיוחד, וקהילות דתיות בכלל הן חברות בהליך התמוססות.
האנושות מתקדמת בהשלת פרטים מרכיבים שרירותיים ומיסטיים מחייהם.
הליך ההשלה אינו ליניארי, לא רציף, לא מתואם ולא מסונכרן, עם שיהוקים וגיהוקים. עם זאת בגדול ניתן לאבחון כ-קורה.
יכולות מנהיגי קהילות אמוניות, בדגש על חרדיות, לשמור אותן מסוגרות מהשפעות חיצוניות הולכת ופוחתת ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, החשיפה לתכנים מתעצמת, החופש ורמת החיים הסביבתית עולה.
חברי הקהילות נחשפים באמצעים הטכנולוגיים לחיים נוחים ורציונליים יותר, כשקהילות אמוניות סגורות מתקשות להתמודד עם פיתויי הנטישה של חברי הקהילה.
מול הרצון האנושי, טבעי, של העלאת רמת החיים,
לאחיזת המלקחיים המיסטיים של
♠ סיפוק ריצוי האל והסמכויות הדתיות מחד,
♣ ומאידך החשש מסנקציות חברתיות ואמוניות,
להערכתי,
השאיפה להעלאת רמת החיים תגבר
וחלק גדל והולך מהקהילה ינטשו את אורח החיים הסגפני.
כדרכה של האנשות שעברה מכמיהה להכרה בכוח עליון מארגן – אלוהות, והתמרתו למדינה, יהיו מי שימירו את האמוניות בלאומנות [– במקום ש"ס ויהדות התורה, ליכוד ועוצמה יהודית, במונחי 2023.] דתיים ובמיוחד החרדים, עוברים הליך חילון שעובר התמרה של כמיהה מכוח עליון אמוני לכוח עליון לאומני – מדינה.
בעלי היכולת האינטלקטואלית העודפת, בעלי האינסטינקט ידלגו על התמרת כוח עליון – אל – לכוח המדינה וימנעו מהמרת קולקטיב מכנס אחד באחר ויעצימו את ממד האינדיבידואליות.
בתהליך ההתכנסות ללאומנות, האמוניות תיחלש, והשאיפה לרמת חיים גבוהה יותר תגבר.
חלק מיזמות עסקית כוללת את המרכיב המיסטי של 'כוח עליון' ו'מזל' שמגביר את הממד המיסטי, אך הוא מוגבל להיבטים העסקיים, לא למכלול חיים.
למדינה אין מנגנוני הפחדה ותגמול לסיגוף שיש לדת.
לעבוד את רעיון המדינה עוד פחות מתגמל מלעבוד את רעיון האל.
אנשי הקהילה הנותרים יתחזקו באמונתם ויתמצקו סביב ליבתה ומנהיגיה.
