יחסינו לאן

נתחיל מהבוטום ליין ואעביר אותו לטופ:

בהרחבה:

למנהליי, הישיר והמנכ"ל, יש ביקורת על [היבטים של] תפקודי.

ביקורתם עניינית, נכונה, מוצדקת.
אני מסכים לתכניה.

המנהל שלי נסע לשבוע לארה"ב.

כמה שעות לפני נסיעתו, כינסתי אותו לשיחה
[אני] פרסתי את ביקורתו לפרטיה,
והוספתי ש

• החדשות הטובות הן, שאני מסכים לכל, ואינני דוחה דבר.
• החדשות הרעות הן, שעל אף הסכמתי עם ביקורתו זו,
  עם רצוני הכן להתיישר לדרישות מסויימות, נראה לי שיש פערים בתפישות עולם, ערכים, מבנה אישיות שגוזרים התנהלות אחרת.
• החדשות הרעות אף יותר, הן, שהסיבות לביקורת יועצמו, והתוצאות החמורות עוד יותר של הפערים הניבעים בינינו, עוד תבואנה ותתבטאנה בהמשך עבודתנו המשותפת.

לאור זאת, נתתי לו שיעורי בית, שיעורי חו"ל,
שכשהוא בארה"ב שיחשוב בפרספקטיבה של מרחק,
ואם נראה לו, להם, שאינני הפרסונה התואמת ת'פוזיציה, אחסוך את אי-נעימות הפיטורין, אלך וולונטארית, בהבנה לפי לוח זמנים מוסכם.

"לא…" הייתה תמצית התגובה למימוש ההצעה,

כשהוא, אני משער, מקווה כקוות אב צעיר לבני 10, 6 ו- 3 שהתכונות שהוא מזהה בילדיו ויש לו ביקורת עליהן, ייעלמו וישוחלפו באחרות, 'טובות יותר', תואמות את ציפיותיו.

לגבי,

כבטיול בהודו – לא כל הזמן כייף.
מבין, שאני חווה מראות משמעותיים, חוויות חיים חשובות לי, שלא אחווה במקומות אחרים.

עניינית,

פחות נהנה מהפירוק המולקולרי של מרכיבי השארותי פה.

עם זאת נהנה מהמכלול, מהמאבק, מהמפגש עם המקומיים, עם האנרגיה המופקת מתסכול מתון.

המקומיים לא משתמשים במילה difficulties, אלא ב- challenges.

מסתבר, שלחברת הגג שלנו יש difficulties, עם כל מני חוזים שלא משולמים, ו'אתגרים' ליירט חוזים חדשים.

מניח שבשבועות, ימים קרובים, דברים ייחתכו בהקשר זה, לכאן או לכאן.

מבחינתי, בשיתוף מלא ושקוף,

החווייה פה חשובה לי,

בשלב זה אני פה,

מניח שכשהיא – שהייתי – תיעצר, אינני יודע כעת מתי.

הייתי שמח בעת שתיעצר, אם בשל הפסקתי הוולונטארית או הפסקתם שלהם,
להצטרף אליכם,

אם עדיין יהיה רלוונטי – אני תקווה שכן ,