היא הרבה יותר מכך
וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
לא בדמוקרטיה.
אין מי ש'אוהב' אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.
בצימצוםציה
- הטייה פוליטית משקפת סט ערכי פרט.
- בחירת גוף פוליטי – מפלגה, היא ביטוי פרקטי לסט ערכי פרט.
- מהות הדמוקרטיה היא ביטוי למכלול ערכי פרטים המקננים בה.
- בבסיס משטר, כל משטר, בדגש על 'דמוקרטיה', ישנו מרכיב אמוני: פרט חייב לתת אמונו בהיררכייה השלטונית. החל מנייר שמהווה הלך כלכלי, עובר דרך זה שמשאביו הכלכליים נמצאים בבנקים, נמשך ברשויות האכיפה והשלטון, אותו הוא אינו חש ואינו מקבל אישוש לקיומו.
- בבסיס הציפייה ל'כיבוד' הדמוקרטיה נמצאת ההנחה ששמירה על כלליה היא לטובת כל המשתתפים בקונסטרוקט דמוקרטי, בעלי מרכיבים אמורפיים לטווח רחוק, גם אם מפתה להיכנס under the hood לממש ערכים של קבוצה ייחודית לזמן קצר.
- ציפייה ל'כיבוד' דעת אחר בהליך הדמוקרטי – מופרכת!
- אין פרט, שמקדם תפישות ויישומים אמונים, לאומניים, מתכנסי הזדהות קולקטיביסטית, תפישות ביטחון אקטיביסטיות, מחילות צביון על כלל, יכול לרחוש אהדה למי ש-בשם רוב שואף לשלול את מימוש אמונתו ולאומנותו.
- ולהיפך, אין לצפות מפרט חותר רציונליות, ליברליות, אינדיבידואליות, שיוויון, אוניברסליות, שיעריך את מי שרוצה לצמצם את תפישות ויישומיהן.
שיקוף ערכים
חברך
המורה זיוה מקוגון, המחנכת שלי בכיתות ד'2-ו'2, 1969-72, הייתה אומרת 'הראה לי מי חבריך, ואדע מי אתה.'
ואני מוסיף, אכן הקלישאה מראה מהן ההטיות שפרט מותנה אליהן, במה מוצא עניין, ומסייג – כמובן עד רמה מסויימת, בהסבר רגרסיבי:
כשבוחנים קשר בין שניים, ניתן להציע הסבר לקשר ביניהם.
היכולת לנבא פרוגרסיבית על שניים החולקים ערכים דומים, נושאים משותפים, שהקשר ביניהם יעבוד הוא מצומצם יותר.
גם אם סביר לשייך סוציולוגית פרט לקבוצת שיוך,
יהיה קשה עד בלתי ניתן לבנות קלסתרון פרסונלי, של פרט לאחר אבחון סט חבריו.
ובכל זאת, הסוציולוגיה כפיזיקה, פועלת גם אם איננו מודעים לקיומה, לעקרונותיה.
בן/ת זוג, רומנטי
ייתכן שאף יותר מאשר עם חבר, בבחינת מושא אהבה רומנטית – בתצורה המערבית המוכרת – במשיכה ל…, הטייה אל…, בבחירה את…, ניתן ללמוד על פרט רבות, שוב, רגרסיבית, שכן;
- 'התאהבות' היא אחת הפעולות הנתפשות כאוטונומיות ביותר של פרט,
- תמהיל עירוב הטיות פיזיולוגיות, תודעתיות, ושיקולים פרקטיים,
- חלקן הגדול של מערכות יחסים משמעותיות, חבירה לבת או בן זוג, שמטרתן להקים משפחות, התאהבויות ומימושן – נעשות בשיא פיזיולוגי-מנטלי של פרט.
התאהבות, רצון, כוונה, שאיפה, תשוקה, לחבירה לאָחֶר, חושפת, מהווה ביטוי לסנטימנטים, הטיות, סדרי עדיפויות של פרט, שמוצא עניין בפרסונה מסויימת על שלל תכונותיה הנתפשות על ידו.
ביטוי המשיכה לבן / בת הזוג מאפשר בחלק ניכר מהמקרים:
- לנסח, אם לא להסביר לאחור, ל-אילו הטיות, צרכים, תשוקות, רצונות, מאוויים, העדפות ערכים, וסדרי עדיפויות, מושא אהבה מהווה נַפָּק סיפוקים לאוהב, שזיהה אותם באהוב.
- ניתן להצביע על קשר תמטי בין מושאי אהבה, של פרט; אותם ערכים שפרסונה מזהה באחר, שרוצה לקבל, לצרוך, ליהנות מהם, או במקרֵי התפכחות וסלידה לאור נסיון קודם, לחדול מהם ולצרוך אחרים, חלופיים.
אם מוסכם, וגם אם לא, שנטייה לחבור ידידותית לאחר, רומנטית משפחתית ל-בן / ת זוג מעידים על סט הטיות, ערכים ועניין של פרסונה מסויימת עדות רגרסיבית. הטייה פוליטית, לדעתי, מהווה אבן פלטפורמה שמבטאת תבחינים מובהקים לא פחות.
המשך בעמוד הבא:
