בחירות פוליטיות, מעצם הווייתן מהוות מקרה מסוים, צר, של אופן תפישת מצב ואופן טיפול בו.
הייחוד של בחירות פוליטיות בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהבוחר לא 'פותר' מצב קונקרטי מיידי, אלא בוחר בנציגים שינהלו מטעמו סוגיות קולקטיביות עם פתרונות מתגלגלים לסדרי זמן ארוכים של ניהול חברה.
השפעת הבוחרים על שלטון דמוקרטי דומה מבחינתי במידה מסוימת לריצה במים המשנים את זרמם בעוצמה ובמהירות, על קרקעית אבנים גדולות שחלקן חדות ואחרות וחלקות, שעומקה כגובה כתפי הרץ –
ישנן פעולות קונקרטיות שהשפעתן לא ישירה;
כוח המצביע הוא אחד חלקי סך (מליוני) מצביעים, כשהמצביע סך הכל תורם את תרומתו החשובה אך המזערית רק לזהות הגוף שיטפל בבעיה, לא בבעיה עצמה.
אין כאן ביקורת שלילית על גישת הדמוקטיה הייוצגית- אלא תיאורה.
הבחירות בארה"ב מהוות דוגמא להצבעה למפלגה, אחת מבין שתיים (על פי רוב), על סמך שוני מאובחן בתפישות עולם.
המועמד לנשיא הוא פרסונה מתחלפת, שאמורה ליישם פרקטית את הגישה הרעיונית של ההטיה לתפישת עולם שהמפלגה מהווה לה אכסניה.
כרשויות מחוקקות ומפקחות ישנם הקונגרס ובית המשפט שנבחרים וממונים באמצעות דמוקרטיה ייצוגית.
תזה
שלטון, באשר הוא, גם שאינו דמוקרטי, במידה רבה מהווה את הפנים המצרפיות של נתיניו.
נראה לי, מניח, לא יכולת להוכיח, מהתרשמות עם אזרחים במדינות שאינן דמוקרטיות ומידת החתירה הדמוקרטית שזיהיתי בצפייתי,
שלטון, ריבונות, הוא עניין מורכב, אמורפי להכלה ויישום.
הוא מהווה סוג של רפלקציה לרצון מצרפי של נתיניו לקבלו, או לפחות להשלים עם קיומו, ולו מחשש מאלטרנטיבה.
שיטות ממשל על פי רמת שיתוף נתיניו:
- דמוקרטיה ישירה–
יוון העתיקה, - דמוקרטיה ייצוגית–
דמוקרטיות מערביות בעידן המודרני, - מצגת דמוקרטית–
רפובליקות דמוקרטיות נוסח רוסיה, מצריים, בהן יש בחירות בין אלטרנטיבות בלתי חופשיות, - דמוקרטיה נכנעת–
דיקטטורות שלא מתיימרות לשחק את המשחק הדמוקרטי,
ההמונים מאפשרים*.
*
ערכית, נשמע רע; דומה להתייחסות לנאנסת כמי שאפשרה את האקט בכך שהעדיפה למתן את מאבקה מחשש לאלטרנטיבה.
השוואה לא בלתי נמנעת. ועם זאת אין כאן עניין של ערכיות בהתייחסותי, אלא מתייחס לנתינים שיש להם הערכה מודעת או אינטואיטיבית חוששת מתגובתיות, להעדפה אלטרנטיבית להתנהלות שלטונית, ולכן משתפים עימו פעולה- בכך, במידה רבה הם מהווים חלק מהפנים המצרפיות של השלטון, שכן אכיפת השליטה נעשית בפועל, ברוב המקרים על ידי נתינים, שמשתפים פעולה, מסיבותיהם הטובות עם הסמכות, גם אם שנואה על ידי רוב הנתינים האחרים.
הערכה
דמוקרטיה, כמבני האינקה, שהוקמו על מצע חצץ שנח על קרקע מועדת לרעידות אדמה,
נעות על פני תנודות בוחריהן, בהתנהלות נינוחה ו'נכונה'
במובן שהן משקפות במידה רבה את פני נתיניהן,
ולכן סבירות יציבותן לאורך זמן גדולה יותר מאשר לתצורות שלטון המשקפות בפחות מהימנות את פני נתיניהן,
וזאת כמובן, בכפוף לאיומים קיצוניים שמשנים את הנינוחות.
