להיות, להישאר צעיר

משך קריאה כ־ 2 דקות

השאיפה להיות, להישאר צעיר, היא נורמה התנהלותית, לכול, בהנחה ש’צעיר’ זה שיא היכולת והפוטנציאל, לשם מתפתחים, משם מדרדרים ומזדקנים.

תוך כדי ולאחָר, לשאיפה להישאר צעירים, מוספת ההכרה, השאיפה להיראות צעירים מבני גילם – ‘לא יכול להיות שמור, ניצן או עדי בגילי’. בהתבוננות בבני גילם הערכת הגיל תקפה לגבי אחרים ומבחינתם לא להם פרטיקולרית.

היו – די מעט – מקרים שבהם הופתעתי לנקיבה בגיל שהיה משמעותי גבוה יותר מהמראה. גם אם הושקע מאמץ הסוואה.

ולא זה העניין.

אבי, בעדינותו, תייג ‘זקנה’ לא כתדמית גיל, אלא כאבחון קיבעון.

אני הקצנתי, ושחררתי את המאפיין מתיוג גילנות – ‘זקנה’ מחד,
ומאידך, הרחבתי לעוצמת אחיזה של פרסונה ב

  • מעקה
  • הרגלים
  • התניות
  • המוכר
  • הידוע
  • הביטחון
  • השליטה
  • רמת האנרגיה ההתנהלותית,
  • ומידת ההתרחקות מהם.

בתיכון, בהמשך בצבא, נחשפתי לכמה ‘מגניבים’, ‘קולים’, ‘מקובלים’, שבצד טיפוח אלמנט התנהלותי מסוים כאילו ‘צעיר’ ו’מגניב’, סופח תשומות אנרגטיות, ובעצם משקיעים אנרגיה גבוהה יותר לאחוז בנורמטיביות כבמעקה.

המחזה בולט (לי) אף יותר במופעי גילאי ילדיי; חלקם עוטים מדבקות ניתנות להסרה, וכאלה שלא, של קוליות, פרומים תשתיתית ובעצם מגששים אחר אחיזה בלתי נראית, לא מושגת.

Share

הערות? אשמח לתגובתך