שמת לב, שליברלים לא מעידים על דמוקרטיותם
תהיתי על התבטאויות של דמויות – תמיד קונסרבטיביות – אמוניות, לאומניות, מתכנסות הזדהותית לקולקטיב, במפה הפוליטית, שנראו לי כחיוויים של תודעה דמוקרטית צרה, מוגבלת, כזו ש-על תנאי.
ביטויי דמוקרטיה מוגבלת, תוך חיוויי עדות עצמית על דמוקרטיה במיטבה לוכדות את תשומות לבי; 'אני מדגים תפישות תודעה דמוקרטית נמוכה, אבל אני מאד דמוקרט.'
רבים מאותם דוברים הצמידו לעצמם תארי התפעלות היותם, לעדותם, 'סופר דמוקרטיים', או דמוקרטים 'גדולים' כשהופנו אליהם הסתייגויות ממידת דמוקרטיותם שזה עתה הופגנה. כחלק מדיאלקטיקה אופיינת ש-עצם ההכחשה, בכוח המילה, מבטלת את היותו. אופייני לתצורת מחשבה אמונית, שכן באמוניות אין הוכחה, יש תמלול אמונה. מילים נתפשות כיישויות וחלקן ניחנו בכוחות על.
תפישתם הדמוקרטית מתמצתת בהיותם רוב. הם תובעים את החלת ציביון הקהילה אליה הם מתכנסים הזדהותית על הפרהסיה – מיצוי דמוקרטית רובית.
תמצית אמוניות היא התגוננות מפני ערעור מתמיד שמצריך תיחזוק אמוני מתמשך. ההוכחה ל'אמיתות' אמונה – אוקסימורון, אמונה קיימת או לא היא אינה נכונה או לא – היא שתופות אחרים לה. זו מהות הדמוקרטיה, לתפישתם.
