בתפישתי האישית, ההורית, חינוכית, ניהולית, אני מוטה לגישת ה'חבל של טרזן'.
בחתירתי להתנהגות אורגנית, אבולוציונית, רציונלית, המתרחקת מדאוס אקס מכינות, מפתרונות גורפניים, מרבולוציות משנות מצב, מהסתמכות או אף ייחול להתערבות כוחות-על אני נוטה להסתמך על resources, בהישג יד שניתן לאחוז בהן להשגת היעד הבא.
האידיאולוגיה הניסוחית של 'עזרתי' לסביבתי חותרת ליישום תפישה זו;
שמח, שמחתי לכל גילוי שיכולתי להסיט את החייבל התפישתי, למי שקפץ עליו, תפס אותו, והסתייע בו להגיע ליעד אחר.
תפישתי זו, היא לאו דווקא 'טובה'.
מקסימום זה תיאור מצב אותנטי.
ואם לא-
משפט קיווי פתטי.
