שיח ימין–שמאל
שיח סוגיות פרט–חברה–ריבון, חסר ערך, משמעות ותועלת.
היבטי התערבות קולקטיב בחופש פרט הן סוגיות ערכיות, לא לוגיות:
חיפוש נקודת שיווי משקל אינטרסנטי,
בהעדר שיווי משקל תפישתי.
ככאלה, אינן נתונות לשכנוע.
ימין רוצה שיח כשאינו יכול להחיל ערכיו,
כששואף לספוח הכרה ולגיטימציה לאינסטינקט אמוני לאומני.
רציונליות נטולת כוח על סנטימנט.
אינטרס אישי כן.
אישית
שיח התכנסות הזדהותית – להריח לך בבית השחי, ואז לי במפשעה, להתחלף, ולהתפעל מההתבשמות – לשחלף הסכמות, (אותי) לא מעניין.
להתפעל מאקזוטיות אמונית לאומנית? כמו באקזוטיקה – כשזה נדיר, רחוק ונקי 😉 .
