חתירה לרציונליות מפרקת פרוגרסיבית – התכנסות הזדהותית
"ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה "פראי אדם" כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה"
ז'אנר שיח
השיח מדגים הבחנה בין שתי גישות
- חתירה לפירוק רציונלי של מרכיבים והגעה למסקנה, נטולת משמעויות ערכיות, ניתנת לבחינה,
- התכנסות הזדהותית, מקדמת מקדמית את הצד המזדהה.
כינוס ירון לוי וגדעון לוי מהזן 'האקזוטי', שכן על פי רוב התכנסות הזדהותית מקושרת לז'אנר סוציו-אקונומי-אינטלקטואלי נמוך, חותר אמוניות, לאומנות, מנהיג נערץ.
גדעון לוי, 'אינטלקטואל שמאלן', שהקים על עצמו קונצנזוס של קונסרבטיבים, מדגים בשיח התכנסות לסנטימנט, בנייה פוזיטיבית של עמדה.
הרציונל היחידי שמוסף לשיח שלו זו המתמטיקטש ש'ישראל טבחה פי 100 מאשר הערבים.'
הדומיננטיות בשיח מבהירה את יחסי הכוחות בין האישים – ברור.
לדעתי, העובדה שירון לונדון, על מגרעותיה, חולשותיה, מכיל מורכבות שמעמעמת נחרצות ערכית את הצד הנוגד, מזכיר מקורות ודמויות מפתח, מפרק.
גדעון לוי נאלם, מתאיין, נחלש שכן בונה קונסטרוקט המשווה לדבריו ערך מעצם ביטוי לסנטימנט הזדהות התכנסותית ללא תנאי, גם אם הוא דמות ערכית, רהוטה ככל שתהא.
נ.ב.
נינג'ה ישראל? תוכניות בישול?
אחלה וסבבה. טעמים.
אני תמה מה זה, מה משמעות המושג 'מתנצל'?