בקצת – אני מתמלל את עצמי לדעת. בהרחבה: https://dickmann.co.il/main
מהפך בבחירות לראשות מפלגת העבודה: יצחק הרצוג ניצח את שלי יחימוביץ'
הערכת דקות קריאה: 3דקות, בערך 🙂
מעולם לא הצבעתי למפלגת העבודה.
מכיוון שלא דחוף לי לשנות את שיטת הבחירות הקיימת- היא לא גרועה יותר מאחרות, רואה חשיבות רבה לקיומה המעשי של מפלגת העבודה.
העבודה הוותה את נדבך המעש הביצועיסטי לתפישה הערכית ליברלית של מרץ, שמעליה בפירמידה המסלו(אית).
שלי יחימוביץ', לאחר ההתרסקות בראשות ברק גרפה את המפלגה והחזירה אותה לחיים. שאפו על הכוונות המצויינות.
שלי יחימוביץ' זוכה להערכתי הרבה על יושרתה ישירותה ועוד יותר תבונתה העמוקה.
היא לא מקבלת את הערכתי על חתירתה חסרת ההומור לצדקנות, על משנתה הסוציאלית התיאורטית, ועוד יותר על תכניותיה הלא ניתנות ליישום.
בתור מנהיגה, אישיותה הבסיסית, המעוררת אנטגוניזם- בשונה ממתיקות י.לפיד או מהכבוד שסופחת לבני, לא מאפשרת לה לעבוד בצוות. לכן, נכון למפלגה שלא היא תעמוד בראשה.
חברי המפלגה בעטו בה, בעטו אותה. 17% הפרש למנצח. חש אליה אמפטיה רבה.
יותר ממה שהצביעו הרצוג בעטו ביחימוביץ'.
אין לי הערכה רבה ליצחק הרצוג.
כמו שנתניהו עבורי הוא לא ביבי, הרצוג הוא לא בוז'י.
ב1978 היינו בבה"ד 15. כחניכים. אמר לי "צילמתי אותך." זוכר שעורר את תמיהתי על השפה הזו, הפאתטיות התהומית. יותר מאוחר הבנתי בעזרת התנהלות משפחת רבין- סוציאליסטים מה סוציאליסטים, בעיני עצמם הם סוג של אצולה, שגם האחרים אמורים להכיר בה.
שומע שהרצוג זוכה להערכה על תפקודו כמיניסטר. משמח.
רואה בו איש מנגנון, פוליטרוק, פוליטיקאי, לא מנהיג מתווה דרך כלשהי.
העבודה בראשותו היא האיום על הבית היהודי בקואליציה. מחליש במשהו את בנט אריאל ושקד מאיום התנהלותם הקיצונית.
מניח שמטרתו של הרצוג היא להוביל את מפלגתו בנחישות מהירה, אולי במהירות נחושה, לממשלה, אחרת ימצא עצמו בתהום הנשייה או ננשך על ידי נשות התהייה- ליבני, יחימוביץ', מיכאלי, שפיר, גלאון, כל אחת מסיבות הביס שלה.
אתפלא אם יתמיד בתפקידו זה לטווח ארוך. מצפה שיהיה מזכ"ל למשמורת.
מקווה שמישהו בשיעור קומה גבוה משלו, ליבני ומעלה יעמוד בראש המפלגה בבחירות הקרובות.
לא נאה לי להתייחס מגדרית ל-מי מוביל את המפלגה, ובכל זאת, חבל בקטנה שזו לא אישה.
