מוקדש* למטפלים** בסוגיה*** בהיבט יחיד****
יש מי שבהתממשקותם עם סוגיה מטפלים בה בהיבט אחד.
מתעלמים מההשלכות, השפעות, אדוות, היבטי צד על גורמים נוספים.
לעתים הטיפול בממד אחד הוא תוצר של שטחיות, עצבנות, ביצועיזם, ביטחון שיידעו להסתדר עם ההשלכות.
על פי רוב, מבחינתי, מאתר את הבעיה בכך, רואה בהתנהלות כזו לא אסתטית > לא מודעת > סוג של אלימות, שמייצרת השפרצת סוגיות אחרות שלא היו קודם.
טיפול בממד אחד הוא ביטוי של חוסר אמצעים מנטליים לטפל במורכבות.
תגובות חסרות סבלנות, אלימות, מהוות רפלקציה לאיום שהמורכבות מבטאת.
אלה עמיתים למטפלים בסוגיה באמצעים מוקצנים.
במקרים אחרים, טיפול בממד יחיד מבטא התייחסות סובייקט לעצמו בתצורה צנטרליסטית מובהקת – מטפל בהיבטים שיש להם זיקה ישירה אליו. היבטים שאינם ישירים לא מצדיקים אינסטינקטיבית את ההקצאה המנטלית, אנרגטית, לטיפול בהם.
* אחאנא"ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל–' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים חובבי רהב מילולי שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מטפלים – מקצים אנרגיה ומעשה לשינוי מיטיב עם מצב נתפש,
*** בסוגיה – מכלול המרכיב את הנתפש כראוי לטיפול משנה,
**** בהיבט יחיד – הכלים, האינסטרומנטים בהם בחר הסובייקט לטפל בסוגיה שמולו.