אוסטרליה – ג'ירפה

מבין, כעת, למה אוסטרליה מהווה יעד משאת מהגרים;
את אמריקה היה צריך להקים,
כעת' הכלכלה שם לא משהו,
גישת החיים היא שאולי הכל אפשרי, התגמול כייף, אבל וואלה, צריך לעבוד בשביל זה, 'מחנה עבודה' קראנו לה – לא משחקים.

אוסטרליה כבר שם, חיה, נינוחה, לא בועטת, מתפנקת, מתנהלת בחן בריטי, בתוך סטרוקטורת סדר גרמני, בחופש אינדיבידואלי אמריקאי, בוגרי קולוניות הגליית העונשין של האימפריה הבריטית.

שטח 7.5 מליון קילומטר רבוע, 23 מיליון תושבים, 2.7 בני אדם לקילומטר רבוע,
בגודל כמעט אירופה, על שלושת רבעי מיליארד תושביה, עם 75 איש לקילומטר רבוע,
גדולה מארה"ב ללא אלסקה על 320 מיליון התושבים ו- 33 תושבים לק"מ מרובע.
ישראל על שליש מהתושבים נכנסת 375 פעם.

מדינה ריקה. על יבשה משלה. לא מוקפת, לא ידידים ולא אויבים. אין איום.
עשירה.
אורבנית, כלומר 7 מיליון בסידני, 5 במלבורן, 2 בפרת', השאר בבריסביין, אדלאייד, ויתרם מפוזרים.

מזג אוויר כבצפון אפריקה ואגן הים התיכון- שמש, חם עד ממוזג בדרום. לא קר.
מחולקת למדינות, סטייטס, כמדינות ארה"ב, תחת משטר פדרלי מאגד.
הבירה, קנברה, במקורה היא חווה באמצע הדרך; כשהאבות המייסדים האוסטרלים התקוטטו בין מלבורן לסידני, לא התפשרו, אמרו נעשה נחפור בירה באמצע.

בעוד סידני היא התל אביב, העסקית, ההמונית האמריקאית,
מלבורן היא האריסטוקרטית, בריטית, תרבותית- ירושלים.

ראינו ווריאציות אורבניות כאלה.

החוש השביעי

אני מתנאה ביכולת האוריינטציה שלי. יכול לומר עליה

• שירתה אותי נאמנה,
• נבחנה בטיסה- היא אכן משופרת,
• היא במגמת דעיכה
• נסמך עליה מאד.

צפיתי במחקר בגרמניה הבוחן את היות תחושת הכיוון, מגנט, חוש. הצמידו לנסיינים חגורה שחיוותה להם למשך כמה שבועות היכן הם ביחס לצפון. משערים שלציפורים המנווטות יש מנגנון דומה. מטלות של תנועה והתמצאות במרחב שופרו דרמטית עם החיווי המתמיד.
לאחר כחודש הוסרה החגורה והנסיינים דווחו שחוש ההתמצאות שלהם 'התעוור'.
כך חש בהמיספרה הדרומית, באוסטרליה; המים בכיור מתנקזים בסיבוב נגד כיוון השעון-לא כל כך אכפת ומשנה לי- אבל לא מצליח להצפין את ההתנהלות שלי, מדי פעם שואל, או מסתכל, דיסאוריינטד.

פרת'

.Western Australia, W.A כמו שהמקומיים מכנים אותה, מדינה בפדרציה האוסטרלית, מהווה כשליש משטחה. גדולה מצרפת, גרמניה, ספרד אנגליה יחד, כפול שתיים.
בכל השטח- 2.5 מיליון תושבים, 10% מתושבי המדינה מספקים למעלה מ- 55% מהתוצרת הכלכלית האוסטרלית. עיקר התוצרת- מכרות.

בירתה פרת'. פחות משני מליון. היתר פזורים.
העיר מתבססת על שירותים למכרות.

באוסטרליה יוקר המחיה, בדגש על אוכל, הפתיע אותי, יקר בטירוף. הן בשל

1. עלויות ההובלה ליבשת הרחוקה,
2. והן החוקים הסוציאליים שרווחת הפרט והעובד מנחים אותם,
   שכר מינימום לעובד, למעלה מ- 20$ לשעה!

'רווחת הפרט' הוא מונח מפתח כאן.

כך, פרת' יקרה עוד יותר, שכן היא כללית העיר המבודדת ביותר בעולם בכלל, ועיר הבירה בפרט. העיר הקרובה ביותר אליה נמצאת 2,000 קילומטר ממנה, עובדה שמשפיעה על אופייה, על ייחוד ומוכוונות תושביה.

המבנה השלטוני האוסטרלי בנוי כפירמידה, הפוכה למוכר לנו, העוסקים בשרידה קולקטיבית:

1. העירייה- היא המשפיעה מרבית על חיי התושב,
2. מדינה, אחראית לקהילות,
3. הנדבך העליון, הכי פחות משפיע- הממשלה הפדרלית האוסטרלית.

האזרח אינו עוסק בבעיות ביטחון קיומי, או תפישות כלכליות מאז'וריות.
הוא כן בענייניו הוא, הדילמות הן בתפישות שונות של רווחת הפרט:

• איך אנשי ה'לייבור', העבודה, הסוציאלים דואגים לרווחת העובדים,
• איך ה'ליברלים' תופשים את טובת הפרט.

אוסטרליה היא מדינת מהגרים קלסית- הגיוון האתני מובהק, מקסים.
בהתאם למצבה הדמוגרפי כלכלי, מדינות הגירה מעודדות הגדלת תושבים להאצת השפע באמצעות שתי גישות-

• בינקותן
  התרת כניסה לכל דכפין,
  כאמריקה במאה ה-19, תחילת המאה ה- 20,
  בליברליות משתפת, חומלת נטולת סלקטיביות,
  מזמינה את ההמונים להשתלב בבניית השפע,
• בבגרותן
  שמירה על צביונם כדמוקרטיה השומרת על נתיניה, מוכנה לדאוג למיעוט נזקקיה- לא נחפזת להתיר כניסה למי שנתפשים על ידי רשויותיה כמאיימים פוטנציאלית, מראש, על נדיבות מערכות הרווחה שנועדו לתושבים הוותיקים, וכך למי שאוחז בכישורי תרומה והשתכרות מוכחים.

כאלבום של כריסטינה אגילרה-
Back to basics, פשוט.

בידוד המדינה, מטבע הדברים, השפיע על אופייה, בידוד פרת' השפיע על קהילתה.
לפרת' לא נקלעים –

• או שנולדים בה ובוגרים לערכיה,
• או שמגיעים אליה בשל הוקרת ערכיה.

העיר שטוחה ומאווררת. הייתי בטוח שלאדמה האינסופית אין ערך. טעיתי- הקרקע מאד יקרה.

אין עיר במובן האורבני, אלא מגורים בנוסח כפר ויתקין, אולי זכרון יעקב, כשרוב המכריע של הבתים צופה לנהר הרחב Swan או האוקיינוס ההודי. הבתים הרחבים צמודי הקרקע, מפתיע עד כמה הקצאת הקרקע לבתים כה גדולים מעטה, יקרים מאד.

ישנו מרכז עסקי- cbd- Central Business District. הבנקים, חברות הביטוח, חנויות יוקרה, מסעדות צהריים. ב- 6- דממה.

בתת עיר הצמודה- Fremantle נמצא הנמל, מרכז תיירות- הווילאג', Cappuchino Strip, נקרא. שם המקום להרוות את תודעתי הצמאה לגרפיקה אנושית מרצדת.

בפרת', השירותים נגישים, מפוזר בחכמה, ניכר שזו עיר בתכנון פרברי קפדני, אך אורגני. רשת כבישים עליהם תחבורה ציבורית יעילה ביותר של אוטובוסים ורכבות הופכת את ההתניידות גם ללא מכונית לאפשרית- רווחת פרט. תרבות האופנועים מפותחת ביותר. כולם עוסקים בספורט. מתואם לאופניים, מוכוון נוחות ולמוגבלי התנועה בכיסאות גלגלים. פחי האשפה בבוקר מסודרים כחיילים לריקון, ומוחזרים בסדר מופתי. הדוורים- 'נושאי המכתבים', כמו שאבי קרא להם, ממונעים על קטנועים ייעודיים.

הקצב שפוי, נעים, נעים בעצלתיים, בשקט, אין צפירות, מתון, לי מדי. נוהגים בכבישים במתינות חסרת דאגה, ובחוסר סובלנות כלפי מי שנראה שמפר את הכללים, כגערות בפני מי שעושה עבירה תנועה, או הולך רגל שנראה לנהג כקרוב מדי לסף המדרכה. בשקט. לרווחת התושבים בפארקים מותקנים ברביקיו לשימוש חופשי. כולל גז.

במטרו, לצד פרסומות ישנן הנחיות הנוגעות לרווחת האינדיבידואל, לחינוך הערכים התואמים של התנהגות בקהילה.

שמעתי שבאוניברסיטה יוקרתית בפרת' רכשו לפני שנים ספורות את הספרייה המשפטית של אוניברסיטה אמריקאית על כל תכולתה ושנעו אותה לפרת';

• האמריקאים, הזונות האלה, מכרו את השיט שלהם, שנסרק ולא תופס יותר מקום,
• לאוסטרלים נחמדים ותמימים, שרכשו תרבות ואף מצדיקים את המעשה, בידיעה שהסטודנטים המגיעים לספריה במגמת הקטנה מובהקת. ומארחיי גורסים שזהו צעד נבון.

להבנתי, פרת', מהווה את הקצנת הקונספט האוסטרלי-
גן עדן למי שהחיים קשים, מטלותיו כבדות מנשוא, מורא החיים מכביד ורוצה להתרחק-
נמנה על בעלי השאיפה לעסוק בשלך, ברווחתך האישית בלבד, בקהילה אמידה שעוסקת בשלה, שבוחרת מרצון ובמודע להתעסק רק עם הנוגע לה ומה שמעניין אותה? פרת'.
המקום לאלה שמתבאסים מזה שלא מצאו פטנט לפשתן בלי להוריד מכנסיים.
כמה ממכריי היו מוצאים נחמה במקום מעול חייהם. הקשים.

חבר שאל 'איך אוסטרליה'
'נחמדה, ייחודית, לא מעניינת' עניתי.

'כמו ג'ירפה' שאל?

וואלה.
מצ'עמם.

ולסיפור למתקדמים,