משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
אם נעשית פנייה המשרתת את הנמען,
והנמען מסתפק במנאד רוש
– לא מוצא לנכון להגיב –
כלומר מוצא לנכון לא להגיב,
זהו סימפטום מובהק
במובן שמשהו
בהתנהלות, במערכת הערכים התקשורתית
משובש.
מבחינתי – היעדר התגובה הוא חיווי,
לטעמי – סוג של חיווי מצוקתי, או מצוקה חיוויית.
יתירה מזו, לתפישתי,
התעלמות מודעת, חוסר מענה מכוון לפנייה אישית,
צפה במרחב המשולש בין
- כאוטיות התנהלותית,
- עִלְגות תקשורתית –
חשיפת מצוקת מי שפנו אליו, - אלימות אימננטית,
שכן יש כאן (העדר) מעשה,
שייתכן שמהווה פרומו להתפרצות אנרגטית, של פעולה שלא קדמה לה תמלול.
הגדרה יפה ונכונה בהתנהגות בין חברית:
חלק מתקשורת רובוטית ואנושית מטפל בחוסר מענה בשתי צורות:
1 ניסיון תקשורת מחדש (חשוב לציין תואם פרוטוקול)
2 ניסיון הקמת קשר מחודש. ( תואם פרוטוקול)
חשוב לציין שבהנחה שהפרוטוקול לא מתאים, השפה והתיזמון אינה זהה או תואמת, ניתן לנסות ליצור תיקשורת אך יש סיכוי לכשל תיקשורתי,
וכאן ישנה שאלה נוספת האם האנוש יצר את גולמו או גולמו יצר את האדם. הערה זאת אמורה לחזק מהי תיקשורת תקינה ולא מבוטלת
ישנם בלומים שיוצרים קשר ומקווים לקבל תשובה כאשר השפה והפרוטוקל והתיזמון אינם חופפים או ליתר דיוק תואמים.