חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.

כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.

אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים.

ישנן מלים שתכליתן לברוא מציאות בתודעת המשתמש, בכוונו לעצמו, ולתודעת שומע.

'חסד', 'צדקה' הן דוגמאות למילים טעונה: בכוונתן לברוא מציאות על מצע נרטיב.
משתמש במילה מסוג זה, כבדומות נוספות מהז'אנר, כתיאור פעולה אקטיבית, מתכוון להחיל נרטיב מסויים;
העברת טובין כלכלי, שמכיל ערכיות חיובית של המתייג.

מילה ממין זה טעונה במשמעויות, המילה מהווה אינסטרומנט וורבלי, 'מוכתמת' במשמעויות מורכבות, שחורגות ממהות סינתטית מובחנת.

מילים כאלה, אינה נמצאת במילון המלים שאני משתמש בו.

אני נוטל מלים עם מורכבות ומנסה לקלף אותן למרכיביהן הסינתטים, שיאפשר באמצעותן לאחוז מציאות שניתנת לתקשור לתודעה אחרת.

ובמלים אחרות: להבינן, במשמעותן הסינתטית, ובכל זאת בשימוש פונקציונלי.