אוסף דימויים על נושא מסוים, כפנינים מושחלות על צמיד. שילוב של צורייף משחיל ו-צרכן עונייד.

נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]

נראטיב, אחיזה

תיאור, בִּדְיון מאורעות ליצירת ערך.

תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר,
במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.

הסבר קיימות רציונליות לֶהֱיות ומימוש סנטימנט.

פרשנות על התרחשות, שתכליתה תחזוק ערכי חיובי את המשתמש, יוצר או צרכן הנרטיב.

סִיפֶּר: הסבר על מאורעות, המצדיק אידיאולוגיה ותפישת ערך עכשווית. הנראטיב אינו מטפל בעובדות אלא בפרשנותן הערכית של העוסק בנרטיב.

נרטיב נָפוץ ככלי בשיח פוליטי, קולקטיבי, הזדהותי.
עם זאת, רווֶח רבות גם בשימוש אישי.

הסיפר קרוב דיו להתרחשות הנחווית על ידי השומע
עד כדי בהירות,
שהטיפול הנרטיבי אכן עוסק בסיטואציה הנקובה,
ובה בעת,
ועם זאת,
הנראטיב רחוק, מעָוֶות, טעון היגדים ערכיים מכדי להיחשב תיעוד עובדות ‘היסטוריות’.

תפקיד נראטיב הוא ליצור ‘סדר מארגן’ ערכית את מרכיבי ההתרחשות באופן שתואם את תפישות יוצריו, מפיציו וצרכניו, ותכליתו ליצור ערך תודעתי חיובי ליוצריו, לצרכניו.

נראטיב נוצר על בסיס חוויה לה היו שותפים יותר מתודעה אחת.
בסיפר שזורים אלמנטים עיקריים בגרעין החווייתי התודעתי המשותף, שעֻווְתו/ הועצמו/ נחלשו/ הועלמו/ הוטו/ הוסטו/ הוטעו/ נמתחו, כדי שהמסקנה המתבקשת על ידי הנחשפים לנראטיב ישרתו תפישתית את נַפָּק הנראטיב, ערכית.

קיום נראטיב הוא טיפול בתפישת ערך של מחבר/י הנרטיב, וכן של מפיץ/י וצרכן/י הסיפר

  • בתודעם,
  • בתודעת הנחשפים לנרטיב.

על ציר זמן, נראטיב בנושא התרחשות מסוימת עשוי להתעדכן דינמית על פי

  • צורך מקומי,
  • זמני,
  • תפישת ערך נשאפת בעת נתונה במועד מסוים ומשתנה,
  • התאמה לקהל שומעים.

אֶטְיוֹלוֹגְיָה

‘תורת/ מערך הסיבות’, עוסק בחקר סיבות, גורמים ומקורות שהביאו להיות תופעה כלשהי, ברפואה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, תאולוגיה, קרימינולוגיה.

אטיולוגיה מחפשת את ה’סיבה-תוצאה’, בהנחה, שלכל תופעה במציאות קדמה סיבה שחוללה אותה. הקשר סיבה-מסוּבב היא הנחה העומדת בבסיס המחקר המדעי.

מחקר אטיולוגי עוסק בסיבות למחלות, פתולוגיות, שינויים סוציואקנומיים, מאורעות היסטוריים, מנהגים, שמות, טקסים, וכן הלאה על פי הדיסציפלינה אליה מקושר.

נראטיב – ערך

בשונה מאטיולוגיה, נרטיב הוא הסבר נטול יושר אינטלקטואלי, שאינו ניתן לא לאישוש ולא להפרכה. תכליתו – טיפול בתחושת ערך של מי שהמציא, מפיץ או צורך אותו.

הפרכה

לא ניתן להפריך נרטיב,
שכן,
נרטיב אינו עוסק בעובדות,
אלא בערכים,
שהעושה בו שימוש שואף לייחס לעצמו.

אליגורית

ניתן להתייחס לנראטיב כאל
אוסף דימויים
על נושא מסוים,
קשורים כאבני-חן מושחלות על צמיד,
היוצרות תפישת מציאות אחרת.

שילוב של
צורף משחיל,
ו-צרכן עונד –
זה הקושר מאורעות באופן מסוים, המשרת את ערכיו המקדמיים,
ומי שמקבל אותם, ששואף לצרוך ערך.

פרקטית

הנבואה ניתנה לנבונים, וכשוטה לא אתנבא,
ולא אומר שתרבויות הנסמכות על נרטיב ייעלמו.

הקלישאות תחזקנה את התפישה שדוגלת שנרטיבים ישתכללו יופצו ויוטמעו יותר כחלוף הזמן.

עם ההתקדמות הטכנולוגית, אמצעי המניפולציה משתכללים. פלטפורמות העברתן מתרבות, באופן שתופעות פיעפוע תודעתי הולכות ורווחות.
עם זאת,
שינויים אלה מתקדמים בווקטור הפוך להתקדמות אנושית, שבצד צריכה של נרטיבים מגדילה חצירה לידע ומחשבה רציונלית הסותרת נרטיביות.

בהסתכלות לאחור – תרבויות שהסתמכו, בעיקר, על כוחן ליצור נרטיבים נעלמו.

תאכלעס, לדעתי, באמת?

הבאים מקְווֶעץ’ אישיותי, המטפלים תמידית בתפישת ביטחון נידפת – מייצרים, מפיצים וצורכים נרטיבים כתחליף הסברים, לעצמם, לאחרים באמצעות אחרים,
נוכלים מודעים – יוצרים נראטיבים, מלעיטים אחר/ים בניסיון להטות התנהגות לכיוון רצוי להם, עכשווית זמנית,
או, אידיוטים מובלים – צורכי סיפֶּרים, רעבים לשִיט, לשם תחזוקה רגשית לאישיות נידפת.

בדומה לסמים, צריכת נרטיבים היא

  • (אולי) מקלה, זמנית, מקומית,
  • ממכרת,
  • מסוכנת לבריאות הנוטלים אותם.

 

Share

13 thoughts on “נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]”

השאר תגובה