לפרט שואף להחיל צביון קהילתי, וולונטרית, אני רוחש את שאֱמוניסט מונותאיסט מייחס לפגניסט*: - המכשף, הכהן השאמן - נוכל, - המאמין - דביל, - יש להתגונן משניהם

צביון כעבודת אלילים

הטמעה חיצונית על בסיס אישיותי

לפרט שואף להחיל צביון קהילתי,
וולונטרית,
אני רוחש את שאֱמוניסט מונותאיסט מייחס לפגניסט*:
– המכשף, הכהן השאמן – נוכל,
– המאמין – דביל.
– יש להתגונן משניהם.


* לא יודע מה היתרון באל אחד, ריבוי נראה לי יותר מגניב.

פרדוקס הצביון

חותרי צביון הם על הספקטרום תודעתי של מתכנסים הזדהותית;

  • יש יותר חותרים, פחות,
  • חותרים מגובי אל, נטולי,
  • חותרים בנושאים מסויימים, אחרים,
  • מוכנים להקצות משאבים רבים, מעטים  להחלת הצביון.

אני שואל, כאשר קיימת שאיפה של פרט להחלת צביון,
אניח ש-

  1. פרטי הקהילה המצוביינת לא נמצאים באותו מקום מבחינת נטייתם להחלת הצביון, מידת אדיקותם, רצונם להקצות את המשאבים להחלתו.
  2. כלומר, פרט חותר צביון היה רוצה שפוטנציומטר הצביון יהיה בסמוך להיכן שמתאים לו וולונטרית, לפני שנכנס לאי-נוחות מעיקה על ציביון יֶתֶר, או אי-נחת על חֶסֶר.
    ואוסיף, עד היכן שהוטמעה בו אהדת החתירה לצביון, שכן צביון הוא טעם חברתי נרכש, כהצדעה, קידה, עניבה, כובע צילינדר, ועוד.

מה הן גבולות החתירה להחלת צביון.
פרטים אדוקים, יפעלו ברמות שונות של תקיפות נגד ‘כופרים’.

פרטים לאומנים עלולים לראות בסולדי צביון ‘בוגדים’ שיש לטפל בנזקם.

ועם זאת, המעניין (אותי) מה עמדת ציביונינטים הרואים עצמם ‘ליברלים’. כשאוהדי קבוצת כדורגל, נראה להם מגניב שהם נתפשים כ’שרופים’ שאחרים מוקירים ומתפעלים מאהדתם המצטביינת**.


** על משקל מצטרפת, מצטעקת, מצטבעת, חילופי ת’ בט’ אחרי צ’.

אין להם, או יש להם עניין קל להוסיף עמיתים לצביון.

כשמדובר בקונספט של עם, לאום, מדינה, מה עמדתם על מי שאין לו עניין בצביון?

ימי צביון כ’יום כיפור’, ‘שואה’, ‘זכרון’ וכיוצא באלה, הם רואים שהרוב מקיים אותה, ומסתכלים ב’עין לא יפה’ כלפי מי שלא.

בהינתן מצב שיש סחף מקיום ל- אי-קיום אקטים שתכליתם צביוניות, מתי ועד כמה ימצקו את דרישתם לצביון, כחרדים במחנות צה”ל שתובים לבוש צנוע והקפדה על כשרות, או שינועו לכיוון ההסרה הצביונית? השארות אדישים במקומם, מקיימים טקסיהם, לבד – לא נראה לי.

במידה והם נותנים את הדעת על מקרים אלה – ומניח שמעט – הם ‘סומכים’ על ‘סבירותם’, הם הרי נורמטיבים לא פנטים. בעיני עצמם.

להבנתי, הם סומכים שבהתכנסותם לנורמטיביות ה’בסדר’ יהיה היכן שהפרגמנטציה התפישתית קיימת, ומיומנותם המתכנסת תוביל אותם, בבטחה, לשם. קצת יתמצקו בנושאים מסויימים, ירפו מאחרים, בשם הסבירות הנוחה, העצלה אינטלקטואלית ברוח ההגות שמתבטאת בעשור השני באלף השלישי על ידי יאיר לפיד ותואמיו.

במינורי

רונן רודיק ר' ר'ישל'ה
ידידי האמן רונן רודיק ר’ישל’ה, ר’, הצדעה

רכבתי עם חברים לסביבות בית אורן.
חנינו ליד האנדרטה לזכר הנספים בשריפת הכרמל.
בעבר הצטלמנו שם אוירון.
כעת אחד מציע שנצטלם שוב,
חברתו אומרת לו שהיא לא מתכוונת לעשות אוירון במצבה לאנשים מתים.

רגיש ואיכותית כזה.

 

צביון התקהלותי

Share

השאר תגובה