משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
תמיכה מתוך הזדהות
פוליטיקת הזדהויות, ב', זהויות
הקדמה
שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.
הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.
מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם.
מקור העדפה פוליטית
ניתן שלאנשים יש דעות פוליטיות. לפי עדותם, לפחות.
התייחסתי רבות להשפעת בית גידול, הורים, סוציולוגיה מקיפה, סוכני חינוך וממשל על הטמעת סנטימנטים והעדפות תפישתיות של פרטים.
לחווייתי, עיקר הדעות התפישות שנחשפתי אצל אנשים נובעים מתמהיל שני מקומות עיקריים: ההזדהות האישית ו-האינטרס האישי נתפש.
בהינתן מצב בו הערכת תפישה פוליטית, טיפול בסוגיית אחו–חברה–ריבון, ממד ההזדהות האישית של סובייקט, מי הוא תופש כמייצג, מקדם, את הרעיון, הוא הגורם המכריע בתמיכה בו.
הוכחה
אמפירית, להוכיח זאת, אינני יכול.
למסקנה זו אני מגיע מתמלול פרט לההצדקת רעיון. ממד ההזדהות הוא הרציונל.
בתחילתו של דבר, ובסופו, אלמנט ההזדהות הוא הרציונל, שכן רציונל אחר מתמלל סנטימנט אינטו קיים.
משמעויות
קונסרבטיביות – הזדהות
תפישות עולם קונסרבטיביות נסמכות על פרסונות מעוררות הזדהות, שיודעות ללבות הזדהות.
שינוי פוליטי
שינוי פוליטי כרוך, בעיקר, בהטיית הזדהות של מספיק מצביעים מגוף פוליטי אחד לאחר.
ויכוח, אישית
אינני מתווכח פוליטית, במובן שמנסה לשכנע מישהו במשהו.
אין 'נכון' בכל מה שקשור לסט ערכים.
בוודאי שלא בפוליטיקת הזדהויות.
One thought on “פוליטיקת הזדהויות, ג'”