“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו.

אם המשפט אומר שישנם אוסף אינדיבידואלים שחלקם חולקים העדפה מינית לבני מינם, באופן ענייני, יובשני, נטול ערכיות ומשמעויות מהמעלה השלישית שמצריכות הזדהות ביניהם, התייחסות כוללת של מי שלא נמנה על הגדרה זו – אוחנה, שיחקת אותה.

זהו משפט צנוע שמבטא אף הוא את אבולוציית הסדר החדש המנפץ סדרים קודמים:

הומוסקסואליות:

• הסתרה, הכחשה, תיוג שלילי
• פרגמנטציה
  החצנה, הזדהות, לגיטימיות
• דה-פרגמנטציה
  התמוססות.

 
אני הייתי מרחיב את האין קהילה, את הקוזה נוסטרה אד הוק, נטול מיסטיקה, דרמה, גורל משותף גם לקהילות נוספות; נניח, חולקי שפה ומגורים על אותה פיסת אדמה, אזרחים.
למה לא? על קהילה הדוקה, על דרי בית משותף זה עובד.