יידיש
כינוס מושגים ששמעתי בבית
רקע
השפה בבית הייתה גבוהה.
אבי, כאיש וורבלי, חווה את העולם מילולית. מחנך, מורה ללשון, עסק בתיאוריה, הנחיל שפה גבוהה, ייחס חשיבות פרקטית ומעמדית, לא מיסטית, לשפה גבוהה.
השתמש בביטויים שנראו לי גבוהים מדי לשימוש יומיומי. נגרמה לי מכך אי-נוחות; התביישתי בשפה הגבוהה מדיי בשכונה בחולון.
לא אהבתי – לא אהבתי? חששתי, התביישתי, נבוכתי – כשדברו יידיש מחוץ לבית.
ריטה אמי, נולדה בלוקבץ ליד ברהומט, דרום אוקראינה הנוכחית. אבי דוד ברדאוץ, צפון רומניה. בתרבותם הוריי נולדו ב-בוקובינה, אזור היסטורי המחולק כיום בין רומניה ו-מולדובה, מצפון-מזרח, ו-אוקראינה, ממערב. שטח האיזור כמחצית ישראל – 10,422 קמ"ר, מיוער. בעבר הייתה בוקובינה דוכסות באימפריה האוסטרו-הונגרית.
לוקבץ נמצאת כ-60 קילומטר מערבית מעיר המחוז צ'רנוביץ. ארכיטקטורה אוסטרו-הונגרית יפהפייה, היום באוקראינה.
רדאוץ, רומניה, עיר במרחק 84 קילומטר מלוקבץ בכבישי היום, קו אווירי- 57 ק"מ.
אשכנזים. תיוג שמכיל מהות כפי שניסיתי ללכוד ב-סה פאסט נישט.
View Larger Map
הוריי נפגשו לראשונה על האניה לישראל בהגליה לקפריסין.
להיותם בוקובינאים הייתה משמעות מכוננת; הם התגאו בעובדה שלא דברו רומנית או רוסית, אלא גרמנית כשפת אם.
מבחינתם, תרבותית השכלתית, הם היו נתיני הממלכה האוסטרו-הונגרית, שהתפוררה ב- 1914, 15 שנה לפני הולדת אבי, ו- 17 לפני אמי. לא נאה היה להם להיתפש כ-רומנים או אוקראינים; הם בשכניהם נבערים חסרי תרבות. היהודים הבוקובינאים התנשאו, ראו עצמם משכילים, תרבותיים ואיכותיים יותר מהאיכרים האוקראינים והרומנים הבורים והאלימים.
כשעניתי ליהודים רומנים או פולנים במקורם – המעטים שפגשתי וחיו כשהיטלר עוד ניהל את גרמניה – לשאלה 'מהיכן ההורים?' שהם מבוקובינה, הם חיוו בתנועת אף מורם באצבע כלפי מעלה להשלמת הסצנה, כלומר ההתנשאות מגובה בהכרה של האחרים.
רתיעתה של אמי לארץ הולדתה, אוקראינה, הייתה כה טבועה בה, שבדומה לעוד כמה מילידי האיזור היא הדחיקה את החצנת מקום לידתה והמירה אותו במה שהיום ובעצם כל חייה של אמי נחשב כאוקראינה. לשאלה 'היכן נולדה', השיבה 'רומניה'. רומניה זה לא היה.
היא ספרה שבתחילת המלחמה, במוראות המאורעות ראשונים הם פנו לגרמנים, לנאצים, שיגנו עליהם מפני אכזריות שכניהם האוקראינים. לנאצים, מבחינתם, הייתה לפחות תרבות.
סבי וסבתי הורי אבי דברו רק יידיש – לא הייתה לי תקשורת איתם מעבר לביטויי אהבה, חיבה ותודה. נאמר לי שסבא שלי, אבא של אבא, יעקב דיקמן, יענקל'ה, פָּפָּי קראנו לו, היה נפק ביטויים – לא יודע על אחד כזה.
יידיש
לצערי, בהקשר כולל,
בין שלל יכולותיי המצומצמות מלכתחילה, לא נכללת יכולת רכישת שפה זרה.
כך, היידיש עברה מעלי והותירה בי מעט מאד.
בין שאר יכולותיי המצטמצמות מאז, זיכרוני הנמוג לא מסייע לי בשחזור.
השימוש ביידיש היה בעיקר כשהתאים להוריי האינטימיות השפתית, ומתוך כך גם כדי לרכך מסר.
להלן שיחזור המעט שחוזר וזוכר. אני משער שאף המעט המובא כאן עתיר שיבושים ופירושים לקויים. מניח שאמי הייתה גוערת על השיבושים, ואבי היה צוחק מהם.
כל תיקוני שפה והערות יתקבלו בברכה.
תודות ל
רני שגיא, אחותי, שהעבירה חומרים,
שרה שיוביץ, אמא של חבר, שתיקנה, הוסיפה, העירה והאירה.
ביטויים ויידיש
| א בורלער גוי | אמי, '—' בהמה גסה, מגושם |
| א ביסאלע | אבי, 'מעט' |
| א ברוך צו מאין לייבען | אמי, 'שבר ללבי'- ביטוי צער |
| א גאנֶב | אמי, 'גנב' |
| א גאנצע מיינסע | אמי, 'מעשייה שלמה'- תסבוכת גדולה |
| א גרויסע | אבי, 'גדול' |
| א ווילדע חייע | אמי, 'חיית פרא'- כשהתנהלתי ברשלנות |
| א זוֹי אֶן א זֶעלֶכְס | אמי, 'ככה וככה'- בספקנות |
| א זֶעץ אין פֹוּנֶם אראיין | אבי, 'מכה לפנים' |
| א ייענע | אמי, 'כאילו', 'עאלק'- בספקנות |
| א יֶנְטֶע | אמי, 'זקנה'- התנהלות מפורכסת |
| א לֵייבֶּן אוף דיר | מוטי, 'חיים עליך'- ביטוי אהבה |
| א מֶחָייע | אמי, 'כיף'- קריאת סיפוק |
| א נאייע זאך | אמי, 'דבר חדש'- או פרשה חדשה התגלגלה לפתחי |
| א נוס ווי א בארעבולייע | אבי, 'אף כמו תפוח אדמה'- ביטוי למישהו מכוער |
| א נימיסע ברייה | אמי, 'ברייה מאוסה'- גנאי |
| א סקריפ פין דער טיר אין אַ לוך פין א בייגל | אמי, 'חריקת הדלת והחור של הבייגעל'- מה שקבלה שהתחילה את החיים- לא קבלה דבר |
| א פאץ' א פונעם אראין | אבי, 'מכה לפנים', |
| א פיגאלע | אמי, 'ציפור קטנה'- רכרוכי, חסר ישע |
| א פלוח | אמי, 'תקלה'- פאשלה |
| א קופ פין א מיניסטר | אמי, 'ראש כמו של שר'- מלת הערכה |
| א קליינע פויטעקע | אמי, 'פוזמק קטן'- ביטוי להון שמור |
| א רוט א פאך? | אמי, 'יש לו מקצוע?'- יש סיבה, צידוק, לחמצן ההולך ומתכלה שהוא צורך כאן? |
| א שטינק | אבי, 'סרחון'- במובן המילולי או כשלילה |
| א שטיקלע | אמי, 'חתיכה קטנה' |
| א שְלָאג זוֹל זֶנְטְרֶעפֶען | אמי, 'שהשד יפגוש בו' – איחול מגודף ארסי במיוחד, למי שחרש עוון וייצר נזק |
| א שמוץ, שמוציק | אבי, 'לכלוך, זוהמה, טינופת', במובן הפיזי וההתנהגותי |
| אבא עובד בחברת חשמל? | אמי, כשאור נשאר דלוק בחדר ריק |
| אוֶועק! | אמי, 'החוצה' – גירוש |
| אוף צלוחעס | |
| אוטער געזוגט | אמי, 'אז הוא אמר'- הטלת ספק בנאמר |
| אוט א זוי | אמי, 'אז זה כך' – הגעה לתובנה, שלילית, ניתן לשער |
| אוי וי זמיר | אמי, 'אבוי', קריאת שבר עם כל שבר. שלוש פעמים לתהליך: כשהגעתי הביתה עם האיבר השבור, כשבחנה את הגבס, וכשבחנה את האיבר הצפוד עם הורדתו |
| אויחֶט | אמי, 'גם' |
| אונבדינגט | ברור, מובן מאליו, לגמרי העכשווי |
| אוף צלוחס | דווקא, להכעיס |
| אוף נישט צום בדאפען | אמי, 'שלא נצטרך' – כשנערכה, התכוננה או רכשה נושא מתגונן |
| אוּמבֶּדִינְקְט | אמי, 'מוחלט', סגור הנושא נעוץ תכנית וערכית |
| אונטֶר וולטניק | אבי, 'איש עולם תחתון' – מי שיכופף חוקים ומסכמות לרוות טובין |
| אָזוי! | אמי, 'ככה' – הטלת ספק בתוכן הנאמר |
| איבֶּרבֶּט | אמי, 'שמיכה' |
| איח בין דו | אמי, 'אני פה', הכרזה על בואה |
| איח בלייב נישט | אבי, 'אני לא נשאר' |
| איח גֶידֵיינְקְסְט נישט | אמי, 'אני לא זוכרת' |
| איח גלייב נישט | אבי, 'אני לא מאמין'- הטלת ספק |
| איח זיי נישט גורנישט | אבי, 'אני לא רואה דבר' |
| איח חוב נישט א כוייח | אבי, 'אין לי כוח'- הפסק להציק, אין לי כוח |
| אין בוידעם אראיין | אמי 'לתוך עליית הגג'- חפץ שאין לו ערך או משמעות |
| אין דער קישקעס | אמי, 'במעיים'- נדחף, עמוק ומעיק למקומות שלא אמור להיות בהם |
| אין דְרֶערְט | אבי, 'באדמה'- קללה |
| אינגאלע | אבי, כינוי חיבה לילד |
| אלטע מייסע | אמי, 'מעשייה עתיקה'- ידוע |
| אלטער בער | אמי, 'דב זקן'- נער שבגר |
| אלטער פארץ | אבי, 'נאד זקן'- טרחן |
| אלטער קאקער | אמי, 'חרבן זקן'- גנאי למעיק |
| אלעס אין אורדנונג | אמי, 'הכל בסדר/ בשליטה'- צפירת ארגעה |
| אמלוק את ראשו | אבי, – איום על מי שהרביץ לי, רק שלא יגיד את זה בקול רם, בחוץ. אמר. איך התביישתי. |
| אם תאכל עוד עוגת גבינה יימאס לך | אמי, – בהתעקשותה לשמור את ערך העוגה היחידה שידעה לאפות ושמרה על הגעגוע אליה באפייתה עוגה בטעם חול. |
| אנחנו אוכלים כדי לחיות לא אוכלים כדי לאכול | אמי, – מתנשאת על אלה שידעו לבשל וליהנות מאוכל |
| אנחנו יכולים לממן לך את הלימודים, אבל אני חושב שאתה תרגיש טוב יותר אם תעשה זאת בעצמך | אבי, ממליץ לי לממן את לימודיי. |
| אנחנו לא מספיקים עשירים לקנות בזול | אמי, – מכניסה רציונל להעדפתה ליקר יותר |
| אני לא יושבת בבתי קפה | אמי, – מזכירה שאחרים מבטלים את זמנם, והיא לא. אם היא הייתה יודעת כמה אני- הקפה היה מתהפך בביתו |
| אני צעירה – כבר לא אמות | אמי, בגיל 73, כשהבינה שמסרטן הלבלב לא תחלים (גם אני כבר לא 😀 ) |
| אני רוצה לראות קבלות | אמי, – כשהטילה ספק ביהירותי בהתנאות על הישג. |
| אֶס הויב צאך שוין און | אבי, 'זה שוב מתחיל'- כשזיהה שהניג'וס ממקודם חוזר, בהשלמה או בתסכול ובכל מקרה בדרישה להפסקה |
| אעסן | אמי, 'אוכל' |
| אראוס | אמי, 'החוצה' |
| אתה אל תקרא לי מותק | אמי, – לסוחר בשוק שהעז לקרוא לה מותק |
| אתה מוריד אותי ביגון שאולה | אמי, |
| אתה מקצר לי את החיים | אמי, |
| באיזו שפה אני צריכה לדבר אליך? | אמי, |
| באלע בוסטע | אמי, 'עקרת בית'- שולטת אסרטיבית מתוקתקת |
| באלע גולע | אבי, 'עגלון'- בעל עגלה, יש לו נכסים |
| באצולען | אבי, 'לשלם' |
| בומבלצוק | אמי, 'תסבוכת' |
| בוט פיומאט | אבי, 'ערוות אמך'- קללה קשה |
| בייזאלע
|  אמי, 'חובט שטיחים'- איימה עלי שהיא תתן לי עם הבייזאלע |
| ביכל/ ביכאלאך | אבי, 'ספר/ ספרים' |
| ביסטי נארעש? | אבי, 'אתה טיפש'- איפה ההיגיון? אתה לא עושה את הדבר הנכוןב- 1988, שנה אחרי שהתחלתי לעבוד במשלחת משרד הביטחון הניו יורק אחרי שנתיים של מאמץ, הודעתי לאבי שאני מתכוון להתפטר לקנות אופנוע ייעודי ולסוע למקסיקו דרך שיקגו ואלסקה. אחרי שתיקה ארוכה שאל: ביסטי נארעש? |
| בֶנקאלע | אבי, 'כסא עץ'- כסא מסויים נמוך ללא משענת |
| בְּרוֹכֶן | אמי, 'נשבר' |
| בריליאנטאלעך | סבתי מוטי, 'יהלומים'- חיבה לנכדים |
| גוט זול בְּהִיטֶן | אמי, 'שאלוהים ישמור'- התגוננות מאסון מתרגש |
| גוט זול טער הֶלְפֶן | אמי, 'שאלוהים יעזור'- יאוש |
| גורנישט | אמי, 'לא כלום', ביטול |
| גיבצאך א שוקֶל | אבי, 'תן זירוז'- יאללה |
| גיהַאקטֶע צוּרֶעס | אמי, '—' |
| גיי אוֶועק | אמי, 'לך מפה'- דחייה, לילד קטן, לחיית מחמד |
| גֵיי גֶעזינְטֶערֵייט | אבי, 'לך בטוב'- ברכת פרידה, וגם ברוך שפטרנו |
| גיי שלופען | אמי, 'לך לישון' |
| גִיגָנְגֶען | אמי, 'הלך'- אבד |
| גִיגָנְגֶען שְפָּאצִירֶען | אמי, 'הולכים לטייל' |
| גיט וי א שטיקאלע ברויט | אמי, 'טוב כמו חתיכת לחם'- מישהו מתוק שמסב עונג |
| גיניק | אמי, 'די' |
| געוואלד | אמי, 'אסון' |
| גֶעלט | אבי, 'כסף' |
| דה קנאי קפ ווידי פצ'וארה | אמי, 'אם אין ראש- אוי ואבוי לרגליים'- התייחסות לחוסר סדר ותכנון |
| דובראחער | אבי, 'דבר אחר'- חזיר, שובב, גערה |
| דוּס אידיס | אמי 'זהו זה'- זה המצב, השלמה עם המצב העגום |
| דוציו | אמי, 'דויד' כינוי של אבי |
| דורטען | אמי, 'שם' |
| די גנצע וועלט | אמי, 'כל העולם'- פתיח לאמירה עם שכנוע צמי עמוק |
| די זעלבע דרעק מי אנדרע דקורציה | אבי, 'אותו חרא עם תפאורה אחרת' |
| די זֶלבֶּע זָאך | אבי, 'אותו דבר'- ראינו שמענו |
| דִי ליבֶּע בְּרֶענט וי אָ נָאסֶע שְמָאטֶע | אמי, 'האהבה בוערת כסמרטוט רטוב'- על מידת האהבה בין שניים |
| דינג זעך נישט | אמי, 'לא מתמקח'- הניח לזה, ויתר |
| דער שלאג וועט טרעפן אים | אמי, 'שיפגוש את השד'- קללה |
| דראפצך אוף די גֲלָכֶה וונט | אמי, 'מטפס על קירות ישרים'- מתעקש על הבלתי אפשרי |
| דרעק | אמי, 'חרא/ זבל'- חפץ, אנושי |
| האק נישט אין צ'ייניק אראיין | אמי, 'אל תכה בקומקום'- אל תבלבל את המוח |
| היום לא עושים יותר מכוניות גרועות | אבי, – 1970 במרפסת |
| הכסף לא גדל על העצים | אמי, – גם את אמירה זו, לא נעים להודות, לא קופחה |
| המדע טרם גילה את כל סגולות השום | אמי, – מתפעלת מהטבעונות ועל הדרך מפחתת את המדע |
| הם ישנים בפיג'מות ממשי | אמי, – על מי שהתנהל עם כסף, הקצה משאבים למקומות הלא נכונים |
| המוני | אבי, התנהגות מקובלת, זולה, בלתי מבקרת ומודעת, 'סחי' היו נוקטים היום |
| השולחן הרשע | אמי, – לשולחן הזכוכית בסלון, שזעץ ממנו הכאיב |
| השיל | אבי, 'בית כנסת' |
| וואָס טוט עֶר ווילן פין מיין לעבן | אמי, 'מה הוא רוצה מחיי'- כשהצקתי |
| ווארט! | אמי, 'חכה!' |
| ווארטער | אבי, 'מאוחר יותר' |
| ווארף | אמי, 'זרוק' |
| ווּדֶן | אבי, 'בוודאי'- ברור! |
| ווי ביסטֶאע? | אמי, 'איפה אתה?'- סוג של גערה, לאן נעלמת? |
| ווי פיל איז דה זייגער? | אמי, 'מה השעה?' |
| ווי פיל קוסט? | אמי, 'כמה עולה?' |
| וויס | אמי, 'לבן' |
| וויסאך ווס | אבי, 'יודע מה'- הבעת אכזבה, זלזול, מפתרון שלא צלח |
| ווס ברענט? | אבי, 'מה בוער?' תרגיע, לא דחוף |
| ווס לַאכְסְטֶע, ווּס? | אבי, 'מה אתה צוחק מה'- (אחרי הנזק) אתה עוד צוחייק? |
| ווס מאכסט דו | אמי, 'מה אתה עושה?'- מה אתה כבר מעולל, מזיק? |
| זוג מיר | אמי, 'תגיד לי'- תביעת הסבר |
| זול זיין אזוי | אמי, 'שיהיה כך'- אמירה מוותרת |
| זופ | אמי, 'מרק' |
| זיי געזונט | אמי, 'תהיה בריא'- פרידה ללא הסכמה |
| זייגר | אבי, 'שעןן' |
| זיסקייט | אמי, 'מתוק'- מלת חיבה |
| זיץ! | אמי, 'שב!' |
| זיץ שטיל! | אמי, 'שב במנוחה' |
| זיץ פלייש | אמי, 'בשר ישיבה' – בעצם ישבן, במובן של יכולת לשבת ללמוד, להתמיד, להשקיע, ובמובן, שאין מהתשומה הזו. |
| זעץ | אמי 'חבטה' |
| זר נישטו קן מצייאס | אמי, 'אין כאן מציאות' |
| חאסענע | 'חתונה' |
| חאפט | אמי, 'חטיפה', לקחת בגסות |
| חארובעס | אמי, 'חריונים'- דברי מאכל חסרי ערך תזונתי כתחליף לאוכל בריא ומזין |
| חוד גידאפט צבראכען און מיין קופ | אמי, 'הייתי צריכה להביא על עצמי'- נקלעתי לצרה |
| חולמת אותו | אמי, לא חולמת על מישהו, אלא 'את' מישהו. כמו 'שומעת אותו' לא 'שומעת עליו' |
| חלושעס | אמי, 'חולשה' |
| טאבורטקו | אמי, 'שרפרף' |
| טאטעקו שמאטעקו | דודה מיצי, 'אבאל'ה סמרטוטל'ה'- כינוי לי שנקראתי על שם אביה |
| טוטוריטו | אמי, 'נפיחת ישבן' |
| טויג נישט | אבי, 'לא שווה'- פתרון לא מוצלח |
| טיש | אמי, 'שולחן' |
| טראסק | אבי, 'סטירה'- מכה |
| טרינקן | אמי, 'שתייה' |
| ידי עשיו | אבי, – תגובה לפעולה לא נכונה שפגעה בחפץ |
| יהופיץ | אמי, – אין מקום כזה, neverland |
| יוֹבְט פויומאט | אבי, 'ערוות אמך'- קללה קשה |
| יוּר צָייט | אמי, 'זמן השנה'- ציון מועד כלשהו, בדרך כלל יום מותו של |
| יש לך ציפורניים של עוף דורס | אמי, לפני שהייתה נוטלת את ציפורניי |
| יש שני סוגים של חובות- ישנים שלא מחזירים, וחדשים שמחכים שיתיישנו | אמי, – על מי שמבקשים הלוואות |
| לא להתמקח זו עצלות | אמי, – מצטטת את התרגום של פפי, אבא של אבי |
| לאבָּאלֶע | אמי, 'חולצת T'- כשאבי היה נוהג בסימקה 1000 לאילת היה לובש כזו לבנה |
| לַאנְגְסָאם לַאנְגְסָאם אוֹבֶּר זֶיכֶער | אמי, 'לאט לאט, אבל בטוח'- אמירה ממתנת, מנחמת |
| לוֹז מֶעכוּפּ | אמי, 'הנח לכך'- תפסיק להציק |
| לופט גֶשֶעפְטְן | אבי, 'עסקי אוויר'- חזונות מופרכים, בעיקר כלכליים, שתחילתם אופטימיות ובסופם דמעות |
| לוקסוס | אמי, 'מותרות' |
| ליביקו | אמי, 'אהוב שלי' |
| לייקעך | אמי, 'עוגת דבש' |
| ליכְטיג | אמי, 'מבריק' |
| לך לשלום | אבי, |
| מאזֶק | אבי, 'מזיק'- בעקבות פעולה הרסנית מתונה |
| מאך אזוי | אבי, 'עשה כך' |
| מָאכְט חוֹיְזֶק פִין מִיר | אמי, 'עושה ממני צחוק'- שאומרים לה משהו שלא מסתדר לה |
| מִדָבֶנֶן | אבי, 'מתפללים' |
| מה אתה רוצה מחיי? | אמי, |
| מה הרבותא? | אבי, 'מה הטובין?'- מה יוצא מזה? |
| מֶטונצען | אמי, 'רוקדים' |
| מטורנישט | אמי, 'לא מותר'- אסור |
| מָיין לֵייבֶּן | אמי, 'חיים שלי'- ביטוי אהבה |
| מילחיק | אבי, 'חלבי' |
| מיר אֶט זָיין גיט אין דרערט | אמי, 'יהיה לי טוב באדמה'- טרוניה, כעת, לא נעים |
| מִישֶגַאס | אמי, 'שיגועים'- תעלולים |
| מישיגנע גי ארופ פון דאך | 'משוגע, רד מהגג'- קריאה למי שמתעקש שירפה |
| מָלָך א מוס | אמי, 'מלאך המוות'- כשגייסה כוחות להתמודד עם כוחות דמוניים |
| מֶסֶר | אבי, 'סכין' |
| מענטש | 'גבר, בן אדם', מילת הערכה גבוהה |
| מֶשְלֶעפּצַאך | אמי, 'סוחבים'- מצב לא משהו |
| נארישקייט | אבי, 'טפשות' |
| נהיגה קצבית | אבי, – על נהיגתי הבלתי מתונה |
| נויגרינג ואנֶצֶה | אמי, 'סקרנית כמו פשפש שחודר לכל מקום' |
| נוך אמול | אמי, 'עוד פעם' |
| נָיֶיע שיך | אמי 'נעליים חדשות'- ובמובלע, מאיפה הרווחה הכלכלית הזו פתאום? |
| נישט א גרויסע מציאה | אמי, 'לא מציאה גדולה'- ביטול |
| נישט גיפערלאך | אבי, 'לא הרבה'- לא משמעותי או קריטי |
| נישט מילחיק נישט פליישיק | אמי, 'לא בשר לא חלב'- לא מאובחן |
| נישט פרגינער | אמי, 'לא מפרגן'- מקנא |
| נכנס בך השד | אמי, – על התקלויות עם נציגי הכוח/ הממסד |
| נעבעך | אבי, 'מסכן' |
| נֶעבֶּעשְקוּ | אבי, 'מסכן', מחמל שלי, אמפטיה משתתפת רכה וכנה |
| נעשה עסק | אבי, – אני מרוויח ממנו. קנה אוטו אני מחזיק את הוצאותיו השוטפות |
| נעשה עסק | אמי, – 'יאירי, בוא נעשה עסק, מהיום תסדר את המיטה', אני מפסיד ממנו |
| סז פאסס נישט | אבי, 'זה לא עובר'- לא ראוי, לא עומד באמות מידה, נמוך מדיי, במובן הרחב, הערכי, מוסרי של המילה ואמת המידה |
| ספונג'ה | אמי, 'שטיפת הבית' |
| ספר בוחרים לפי שם הסופר לא שם הספר | אבי, – ביקורת על בחירותיי הספרתיות (ולא שמשנה, הוא לא קרא ספר מעולם מתחילתו עד סופו) |
| עד היום המדע לא פיענח את כל סגולות השום | אמי, – מתפעלת מהשום, וכנראה פחות מהתפתחות המדע, ובהשאלה היבטים מורכבים וחסויים של תופעות שלא מודעים אליהן |
| עץ גדל עקום | אמי, על מה שחונך לא נכון ולא בר תיקון |
| פאדריינישט דער קופ | אבי, 'אל תבלבל את המוח'- גנאי כועס |
| פאסקונדיאק | אבי, – גנאי כועס |
| פאצ'קראי | אבי, 'בליל, אי-סדר' |
| פארגעסט נישט! | אמי, 'אל תשכח' |
| פארוואס? | אבי, 'למה?'- השלילה מומעת אינהרנטית |
| פארווס פייפסטו? | דוד זיגי, 'למה את שורקת'- כשדודה סזופי דברה שטויות לטעמו |
| פארקויפ | אבי, 'למכור' |
| פּּויוציקלאך | סבי, 'מתוקים', כך היה קורא לאחותי ולי |
| פויל וי א שטריקט | אמי, 'עצל כמו חבל' |
| פוילע שטיק | אמי, 'תרגיל מלוכלך' |
| פוּן אוּנְזֶערֶע | אמי, 'משלנו'- על מי שערכי התרבות, האסתטיקה וההתנהלות שונים' |
| פוּר געזונטער הייט | אבי, 'סע בטוב', ברכה, וגם ויתור- דרך צליחה |
| פִּיזְדָמַט | אבי, 'ערוות אמך' |
| פיילער | אמי, 'פגם', כשקנינו, לפני התשלום, חפשה פגמים |
| פיינשמעקער | אמי, 'מריח טוב'- אנין טעם, לעתים רחוקות בהערכה, ברוב המקרים הפחתה על התיימרות |
| פיצקלע | אבי, 'קטנטן' |
| פיצ'פקעס | אמי, 'חפצים קטנים חסרי ערך' |
| פישער | אבי, 'משתינן'- הקטנת מישהו |
| פליישיק | אבי, 'בשרי' |
| פקקטע | אבי, 'מחורבן'- מעאפן |
| פרימה דה לוקס | אמי, – הערכה על איכותיות גבוהה |
| פרעסער | אבי, 'זללן'- לאכול שלא במידה |
| פֶרְצָלֶע | אמי, 'נאד קטן'- שם עצם, וכן תואר |
| פָרקילצֶעך | אבי, 'להצטנן' |
| פרשוין | אבי, 'בן אדם'- הקטנה, הקנטה |
| צֶה ריסֶען מָיין לִייבֶּן | אמי, 'קרע את לבי' |
| צוּמְבַּיְישְפִּיל | אמי, 'למשל' |
| צוקֶר פֹוּשְקֶע | אמי, 'חופן סוכר'- נופת צופים, בכוונה שלילית כמובן |
| צוריק | אמי, 'לכאן' |
| צי ברוכען | אמי, 'נשבר' |
| צי שְפֵייט | אבי, 'מאוחר מדי', על ציר הזמן או השלמת המטלה |
| ציפרידֶן | אמי, 'מרוצה'- יש נחת |
| צייטונג | אבי, 'עיתון' |
| צָיילֶעבֶּער | פפי, 'לספור' |
| צֶ'עפֶעסְטיך | אמי, 'מציק'- אזהרה שמתגרה, בודק גבולות וייגמר לא טוב |
| צעקְרוכֶנֶה | אמי, 'מבולגנת/ מבולבלת' |
| קארטופאלאך | אמי, 'תפוחי אדמה' |
| קונץ | אבי, 'תעלול, תרגיל, תחמון' |
| קונצערמאכער | אבי 'עושה תרגילים, מתחמן' |
| קוּצ'קעס | אמי, '—'- שם עצם מצרפי לאוסף אובייקטים שליליים |
| קוּקָרִיץ | אמי, 'תירס' |
| קיבֶּבֶּע מיט לוֹקְשֶן | אבי, 'קבב עם אטריות'- בלאגן |
| קיינער מאכטנישט גורנישט | דוד זיגי, 'אף אחד לא עושה כלום', בעברית – קריית מוכי גורל, כפי שכינה את ראשי התיבות של קריית מחקר גרעיני- קמ"ג |
| קינָאיְינֶע הוֹרֶה | אמי 'בלי עין הרע'- אנחת רווחה ונחת לאור הפגנת הישג |
| קינְדֶערְלַאך | אמי, 'ילדים'- ילדודֶס |
| קינו | אמי, 'קולנוע' |
| קלוץ | אמי, 'קרש'- תרמח, קשה הבנה, לא מחובר |
| קלוץ קאשעס | אבי, 'שאלות מהתחת', שאלות לא לשם הבנה |
| קְליינֶע מֶאנטשָאלָאך | אבי, 'אנשים קטנים'- לגלוג על קבוצה |
| קְנָאק | אמי 'מַכָּה' |
| קראכצען | אמי, 'אנקות'- מבטא כאבים |
| קראץ | אמי, 'שריטה' |
| קרפל פְלֵייש | אמי, 'בשר קצוץ' |
| רוח פרצים | אמי, |
| רויט | אמי, 'אדום' |
| רוטוטוש | אמי, 'ביצה מקשקשת' |
| רייתעך | אמי, 'צנון'- כינוי ליהלום גדול שקנתה כפינוק עם קבלת השילומים |
| רִיח | אמי, 'שד'- כינוי גוער בי, על ש'רוח' השטות, הנזק, נכנסה בי |
| רעבע געלט | אבי, 'כסף רבי'- שכר לימוד, כהסבר להוצאה שנעשתה ולא הצדיקה את עצמה |
| רעצט | אבי, 'לקרוא' |
| רעצט צום דער למפ/ וֶונט | אמי, 'מדברת למנורה/ לקיר'- כשמבקשת, מייעצת, מנחה, ולא זוכה להסכמה |
| רק תקנה לי ותקנה לי ותקנה לי | אבי, – מתרעם על תביעותיי לרכש |
| שאפקאלאך | אמי, 'משטח השיש במטבח' |
| שווָאך | אמי, 'חלש'- חולשה פיזית, או מנטלית באותה מידה |
| שווארץ | אמי, 'שחור' |
| שוויגער | אמי, 'חותן'- במובן הרחב זה מינוי סמכותי ערכי לא רק משפחתי |
| שוונץ | אבי, 'זנב'- זין |
| שווער | אבי, 'קשה' |
| שוין | אבי, 'כבר, טוב'- קבלה ספקנית |
| שטינקער | אבי, 'מלשן' |
| שטיק | אבי, 'תרגיל, תעלול, תיחמון' |
| שְטֶעיְיטֶעל | אבי, 'כפר' פרובינציאליות |
| שייגעץ | אבי, 'פרחח' |
| שלא תגיד שלא אמרתי לך | אמי, – מכסתח"ת |
| שְלָאכְטֶער | אמי, 'רשע' |
| שלום בית | אמי, – מברכת את הבית הריק כשהיינו 4 פעמים בשנה נכנסים לבית בחולון ובחזרה לבית באילת |
| שְלוּמְפֶּר | אמי, 'לא מסודר' |
| שלופען | אמי, 'לישון' |
| שְלֶעפּ | אבי, 'לסחוב'- לטלטל במאמץ' |
| שלימאזעל | אמי, 'חסר מזל' |
| שליסעל/ שליסאלך | אמי, 'מפתח/ מפתחות' |
| שְמַאטֶעס | אמי, 'סמרטוטים'- סחבות, בגדים' |
| שמונצעס | אמי, 'ריבוי חפצים חסרי ערך' |
| שמיר | אבי, 'סטירה'- מריחה לפנים |
| שמֶערץ | אמי, 'כאב' |
| שפיל/צַאך | אמי, 'משחק/ים'- לא רציני |
| שפילקעס אין תוחעס | אמי, 'קוצים בתחת'- לא יכול לשבת, לעשות שיעורים |
| שפרעך יידיש? | אבי, 'מדבר יידיש?' |
| שראב | אבי, 'לכתוב' |
| שריי נישט | דוד זיגי, 'אל תצעקי'- כשדודה סזופי דברה בקול רם מדיי לטעמו |
| שרעקלאך | אמי, 'מצמרר', 'נורא'- עוצמת הזדון |
| תוחעס לעקער | אבי, 'לוקק ישבנים' |
| תן במתנה, אל תלווה | אבי, – מנחה להמנע מלהלוות |
| תקלה היסטורית | אבי, על מאורעות מלחמת העולם השנייה, מסרב לאמוציונליות ההתיחסותית הנגזרת |
A klainikeite
papirene kinderlach
klein shteiteldik
Vinete
פי אנא אוקלע א וויניגע א ליטרה (- השוואה שגויה)
רוצה להרשם לרשימת התפוצה.