טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח

שכנוע באמונה

חלק מהותי באמונה הוא תחזוקתה:

מקור המוטיבציה של מאמין לשכנע אחרים בקיום מושא אמונתו
נמצא בחוסר ביטחונו להתמודד עם כאוס, בלבול בסיסי, היעדר שליטה, תליית הפוטנטיות בכוחות עליונים – אל בגרסה אמונית, או ריבון מדינה בגרסה לאומנית.

תכלית השכנוע הוא חיזוק המשכנע מחשש רפיון אמונתו,
וזאת באמצעות גיוס דומים ותומכים בנגזרות אמונתו.
כך, בעצם המשכנע יוצר גם לגיטימיות וגם קבוצת זיקה, השתלבות, התכנסות הזדהותית מנחמת ומחזקת.

מאמינים רותמים מתשומותיהם המנטליות ל –

• הנחה מקדמית לקיום האל,
  בתצורה שרירותית, מסויימת, מוטמעת נרכשת
  – אין שניים שיקיימו אמונה זהה בלא שהטמיעו את מרכיביה מגורם מנחיל.
• חיפוש מעגלי מתמיד בהוכחות הכופות את קיומו,
• הסתפקות ב-
  • חוסר יכולת רציונלית להפריך את קיומו הבלתי רציונלי,
  • גיוס עמיתים לאמונה, כהוכחה להתכנותה.

אוחז בתפישות חותרות רציונליות, בשונה מאֱמוניות, לא רוצה, מעוניין, לשכנע אחרים בתפישתו, במובן שאינו נסמך על רוב תומך.

רציונליות תקצה תשומות לבחינת לגיטימיות היררכית, לוגית של טיעוניה, ותצפה מסביבתה להתכנס לתפישה, למעשה המתבקש מהמשתמע, ותגרוס שהחיים בטוחים יותר, מצרפית 'טובים יותר' ללא איום מתמיד של נטישת סבירות.

לקריאת:

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג' – סיבות קיום אמונה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד' – משמעות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה' – אבחנה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו' – תרבות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז' – התמרה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח' – החטא הקדמון

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט' – אמונה מסייעת

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י' – הסתייגות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א' – אישית