משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מה מידת שמחתך מבנ/ת הזוג של בנ/תך?
סביבה
ההתקדמתי לשלב בחיי, בו ילדֵי סביבתי ושלי במצבי טרום התקבעות יחסים.
התקבעות יחסים?
אצל קונסרבטיבים, או סתם אצל מי ש'לא זוכרים למה', 'התקבעות יחסים' זו 'חתונה'.
לתפישתי, בפועל,
'התקבעות', בהקשר יחסים –
החלטה יזומה, להכנס למצב בלתי הפיך של יצירת חיים משותפים, על מצע כלכלי וההשלכות הנלוות.
טרום?
המסר המועבר על ידי הילדים, לסביבתם ולהוריהם,לפני יישום פעילויות מאג'וריות, שהיחסים רציניים; מובילים לנתיב התקבעות, הורות, ויעדים כלכליים משותפים.
שאלה
לאנשים מסויימים, שאני חושב שיוכלו להסב לעצמם ולי הנאה מהשאיילה, אני שואייל שאיילת דיקמן – התשובה היא לנשאל לא לי, כן?,
באיזו מידה את אוהבת את בת הזוג של בנך?
בהתאמה להטיות המגדריות הרלוונטיות.
העניין
השאלה מעניינת, או לא, בשל התגובה שהיא מחלצת.
על פי רוב הנשאלים אוהבים את האלה.
הלא אוהבים, מי שלא חש בנוח מהשאיילה, מטעינים את המצב למעניין אף יותר.
מעניין יותר
♠ מעצם אי-הנחת שהוחצנה מהשאלה,
או,
♣ שתוכן התשובה נטען ברמת עניין נוספת, אם מובעת 'אי-נחת' על בחירת בן/ת הזוג.
שתי אפשרויות אלה מכילות אותנטיות, לא עניין מי יודע כמה נפוץ בעולם ממוסך שואף לייקים.
הבעת שביעות רצון יכולה להיות אותנטית, או לא – מוד העליצות המזוייפת הרווח,
בעוד שהבעת חוסר שביעות רצון, בתה של זונה, בלתי ניתנת לשליטה, חושפת אי-שביעות רצון אותנטית.
הקלישאה
התשובה, על גרסאותיה, בנוסח 'העיקר שיהיו מאושרים', היא קלישאה חסרת כל ערך;
ברור, מתבקש, לא מצריך שאלה.
לעיתים, מענה 'העיקר שיהיו מאושרים' מכמינה ביקורת בסגנון 'הבחירה אולי לא מושלמת לטעמיי, ועם זאת, זו הבחירה, אז זה מה שחשוב, ובכך אתנחם.'
התיקון
ואז – תלוי למי כמובן, כן? באיזו מידה אני מאתר עניין אצל הנשאלים את העניין* – אני מתקן את השאלה:
ברור שטובת בתך הוא הדבר החשוב לך. לא זו השאלה.
השאלה:
בחתירה לטובת בתך, תפישתך את מיקסום טובתה, האם בחירתה, בהיכרותך אותה ואת הסיטואציה, תקדם אותה?
* מס שפתיים: ייתכן שטועה בהערכה למי השאלה תסב עניין, ערך, הנאה.
במקרה שיודע שלא – אני מאבד עניין. לא שואל.
באי-וודאות, שואל:
- אולי יימצא העניין. ו-אם לא, נזק משמעותי הרי לא ייגרם. כולה שאיילה. ומי שעולמו הרגשי הנידף ייחרב עליו בשל שאיילה שלא יכול לשאת – וואללה, מצעייר, שיטפל בעצמו.
- עניין של כבוד; אם אני לא שואל בשל כך שאני חס על הנשאל שלא יעמוד, זה אומר שאינני מייחס לו את החוסן, לא רוכש לו כבוד. שאלה גדולה עליו?
